"למנוע מהמעביד לסכל את שובה של העובדת לעבודתה, להבטיח את זכותה של העובדת לחזור לעבודתה בתום חופשת הלידה ועל ידי כך ליתן
--- סוף עמוד 29 ---
לה הזדמנות ממשית לחזור ולהשתלב בעבודה ולהוכיח את יכולותיה גם לאחר ההיעדרות הממושכת מהעבודה"[57].
עוד צוין באותה פרשה, כי ניתן לפרש את תכלית האיסור לפטר עובדת בתקופה שלאחר חופשת הלידה כמימוש זכותה של העובדת-היולדת לעבוד, וזאת מ"בלי שתהא חשופה לאפשרות להיות מפוטרת בשל הלידה ויציאה לחופשת לידה, תקופות המנתקות אותה לזמן לא מועט ממקום העבודה. הנה כי כן, האיסור בחוק עבודת נשים על מעביד לפטר עובדת בתקופה שלאחר תום חופשת הלידה נועד להתמודד עם התופעה במסגרתה יולדות אשר נעדרות מעבודתן בשל הצורך להיות בשמירת הריון ובחופשת הלידה, נקלעות בעל כורחן למצב בו בשל היעדרותן מעבודה הן עלולות לאבד את מקום עבודתן או את משרתן בה עבדו עובר להיעדרות"[58].
הכרעה
92. תחילה נציין, כי מקובלת עלינו עמדת הנתבעת שלפיה האופן בו נוסח כתב התביעה מערב בין חוקים שונים וסעדים שונים אשר אינם קשורים אחד לשני. כך, בפרק "עילות וטענות", מציינת התובעת בפרק ג.4. ראש פרק שעניינו "פיצויי פיטורים". עם זאת, בפירוט הטענות בראש פרק זה, מערבת התובעת בין זכאות לתשלום פיצויי פיטורים לזכאות לתשלום פיצוי בניגוד להוראות חוק עבודת נשים: "פיצויי פיטורין (מודגש במקור- ר.ג.)- בנסיבות כמתואר לעיל, זכאית התובעת לפיצויי פיטורין, וזאת מפני שבהעדר השבתה למקום עבודה ולאותו תפקיד בו עבדה עובר ללידה, מבלי שניתנה לה אפשרות להשמיע את עמדתה ביחס להחלטה שלא להשיבה לעבודה, מהווה פיטורין שלא כדין (ההדגשה במקור- ר.ג.), וזאת בניגוד לסעיף 9א לחוק עבודת נשים" ולבסוף עותרת ל"פיצוי בגין הפיטורים שעפ"י הפסיקה הרווחת עומד ע"ס השווה ל-6 משכורות לכל הפחות, ובסה"כ: 23,400 ₪"[59]. לאחר מכן ממשיכה וטוענת כי "ללא כל קשר לשאלה אם התובעת פוטרה או אם לאו, הרי שעפ"י צו ההרחבה כאמור, חלה על הנתבעת חובה להפריש לזכות התובעת 72% מפיצויי הפיטורין המגיעים לה בעד תקופת העבודה שבה בוצעו ההפרשות לקרן הפנסיה"[60] (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
בדומה לבלבול שיצרה התובעת ביחס לרכיב הנתבע בפרק ג.4. לכתב התביעה- פיצויי פיטורים, או פיצוי בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים, או הפרשי הפרשות לפיצויים, גם בפרק ד' בכתב התביעה שהינו פרק הסעדים הנתבעים, עתרה התובעת לתשלום "פיצויי פיטורין" "לאחר חופשת לידה" והעמידה רכיב זה על סכום הפיצוי לו היא עתרה בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים. ויודגש, בשל האופן בו נוסח כתב התביעה, התובעת אף לא שילמה אגרה בגין רכיב של פיצויי פיטורים, אלא שהאגרה שולמה ביחס לסכום של