115. זאת ועוד, התובעת כלל לא הסבירה בסיכומיה מדוע לא כימתה מלכתחילה את רכיב השעות הנוספות כנדרש על פי דין ואף לא הסבירה מדוע לא ביקשה כי יגולו לה דו"חות הנוכחות במסגרת ניהול ההליך.
116. לכל האמור לעיל נוסיף, כי התובעת לא ציינה בכתב התביעה ובתצהיר עדותה הראשית כי היא הגישה את התביעה בהתאם לחזקה הקבועה בסעיף 26ב לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"), אלא טענה בכלליות לחיוב הנתבעת בתשלום 15 שעות חודשיות. ויודגש, גם בסיכומיה, התובעת לא מזכירה את החזקה הקבועה בסעיף 26ב לחוק הגנת השכר, על אף שלכאורה תביעתה בסיכומים מתייחסת לחזקה האמורה.
117. לאור האמור, לא מצאנו לקבל את בקשת התובעת בסיכומיה לתקן את התביעה בדרך של כימות 15 שעות שבועיות ו- 60 שעות חודשיות, להבדיל מ-15 שעות חודשיות שנתבעו בכתב התביעה. לעניין זה, יודגש, כי התובעת בסיכומיה לא רק מבקשת לכמת את תביעתה, אלא אף מגדילה ועותרת להגדיל את כמות השעות הנוספות הנתבעות פי 4 ממה שטענה בכתב התביעה ובתצהיר עדותה הראשית. לא יכול להיות חולק, כי בבקשה כאמור יש כדי לגרוע מזכויותיה הדיוניות של הנתבעת, אשר יתכן והייתה מנהלת את הגנתה ואת ההליך בכללותו באופן שונה, לו הייתה ערה לכך שהיא חשופה לתביעה של 60 שעות נוספות
--- סוף עמוד 39 ---
בחודש. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח הסתירה שבין האמור בתצהירה של התובעת לעניין סיום עבודה בשעה 17:00, לאמור בתצהירו של בעלה של התובעת לעניין סיום עבודה בשעה 16:00. לעניין זה נציין, כי לא מצאנו לקבל את טענת התובעת בסעיף 5(ב) לסיכומי התשובה מטעמה, שלפיה מדובר בטעות קולמוס בתצהיר הבעל, שכן בעלה של התובעת העיד גם בחקירתו הנגדית בבית הדין כי כאשר התובעת עבדה בצים סנטר היא סיימה לעבוד בשעה 16:00[83], ולא טען כי מדובר בטעות קולמוס. בנסיבות העניין, הרי שלפי גרסת הבעל, היקף השעות הנוספות לא היה זהה במהלך כל תקופת העבודה. חרף האמור, התובעת לא ערכה בסיכומיה כל אבחנה ביחס לתקופות העבודה השונות. בנוסף, התובעת עותרת בסיכומיה לתשלום 60 שעות נוספות לחודש בחודשים ינואר ואוגוסט 2015, אשר אין חולק כי היא לא עבדה בהם כלל. זאת ועוד, גם בחודשים בהם התובעת עתרה לתשלום שעות נוספות שסווגו בתלוש כתוספת פרויקט, התובעת לא הפחיתה שעות אלה, מ- 60 השעות הנתבעות על ידה בסיכומים.
118. למעלה מהצורך נוסיף, כי התובעת בסיכומיה מתעלמת גם מהעובדה שהיא אינה חולקת על כך שעבור השעות הנוספות ששולמו לה כתוספת פרויקט היא קיבלה את ערך השעה הרגילה (26 ₪), כך שהחסר הינו רק ביחס לחלק הגמול (25% או 50% לפי העניין) כך שמדובר בסכום של 1,218.75 ₪[84] ולא 4,734 ₪ כנטען בסיכומיה. בהתאם, התובעת מתעלמת בסיכומיה מהעובדה כי היא לא טענה במסגרת התביעה וההליך עצמו כי לא שולמה לה ערך השעה הרגילה עת עבדה בשעות נוספות. לענייו זה נציין, כי התובעת העידה לפנינו כי היא ביצעה מעקב מקביל אחר שעות הנוכחות בעבודה בדרך של ביצוע רישומים ידניים ולא הייתה לה כל טענה כי לא שולמה לה ערך השעה הרגילה עבור כל השעות בהן עבדה[85] (כך שחישובי התובעת בסיכומיה המגיעים לעשרות אלפי שקלים הינם שגויים מיסודם).