22. חרף הנטען בסעיף 20 לכתב ההגנה לעניין הודעה על תנאי עבודה "שהוקראה והוסברה לתובעת בשפה המובנת לה" וצירופה של הודעה לעובד בשפה העברית, בתצהיר עדותו הראשית של המנכ"ל (אשר כאמור לעיל, לא התייצב בבית הדין לחקירה על תצהירו, אך הוסכם כי הראיות שצורפו אליו יהוו חלק בלתי נפרד מתצהירו של מר ממן[6]), הצהיר המנכ"ל, כי "בחברה יש נוהל מסודר, שכל עובד שנקלט מקבל הודעה לעובד בד"כ בשתי השפות הרישומיות, עברית ואנגלית" (ההדגשה הוספה- ר.ג.) ובהתאם ציין "העתק מההועדה לעובד מצורף ומסומן כנספח 5"[7].
עיון בנספח 5 מעלה, כי הפעם הוגשה הודעה לעובד בשפה האנגלית. זאת ועוד, חרף טענת מר ממן שלפיה "נספח 5 לתצהירו של מר יעקב מורד זה תרגום לאנגלית של נספח 2 לכתב ההגנה" וכי זה המסמך שהיא קיבלה בתחילת העבודה"[8], הרי שבפועל ההודעה לעובד שצורפה כנספח 5 לתצהיר אינה זהה להודעה לעובד שצורפה כנספח 2 לכתב ההגנה. כך, בהודעה שצורפה לתצהיר לא מצוין רק תאריך תחילת העבודה (1.5.14), אלא שהנתבעת ידעה לציין, משום מה, גם את מועד סיום העבודה הנטען על ידה- 30/11/15. ויודגש, ההודעה הוצגה לבית הדין כהודעה שנרשמה ביום 1.5.14. כמו כן, בהודעה באנגלית נרשם גם כי העיסוק העיקרי של התובעת הוא בניקיון (עובדה שלא נרשמה בהודעה בעברית), כי שמו של הממונה על התובעת הינו "ארתור" (עובדה שלא נרשמה בהודעה בעברית), ובפרק התנאים הסוציאליים נרשם כי הן הפנסיה הרגילה, הן הפנסיה המופרשת על חלק הנסיעות והן קרן ההשתלמות יחלו להשתלם לתובעת החל מהחודש השלישי, רטרואקטיבית, בהתאם לחוק (נתונים שונים מאלה הקבועים בהודעה בעברית).
עוד יש לציין, כי על פניו, חתימת המעסיק על ההודעה לעובד שצורפה כנספח 5 לתצהיר אינה דומה כלל לחתימת המעסיק על נספח 2 לכתב ההגנה. זאת ועוד, על אף שמר ממן
--- סוף עמוד 6 ---
העיד כי "כל עובד שמגיע צריך לחתום על ההודעה לעובד על תנאי העסקה"[9], הרי שאין חולק כי התובעת לא חתומה על אף אחת מההודעות שהגישה הנתבעת.
23. הסתירות ביחס להודעה לעובד שנמסרה לתובעת בתחילת תקופת העבודה לא הסתיימו בתוכן המסמכים עצמם. סתירות נוספות התגלו גם בעדותו של מר ממן לעניין מועד מסירת ההודעה לעובד לתובעת. כך, על אף שמר ממן הצהיר בסעיף 10 לתצהיר עדותו הראשית מיום 11.10.18: "לפי מיטב ידיעתי וכך גם אני נוהג עם עובדים שנקלטים בנתבעת, כל עובד שמגיע צריך לחתום על הודעה לעובד על תנאי העסקה, והוא מקבל תלוש שכר, והמשכורות משולמות לעובדים בהמחאה או העברה בנקאית" (ההדגשה הוספה- ר.ג.), הרי שבחקירתו הנגדית תחילה טען כי ההודעה לעובד נמסרה לתובעת בתחילת תקופת העבודה[10]; ואולם, בהמשך, שינה גרסתו והסתבך בתשובותיו לעניין מועד מסירת ההודעה לעובד לתובעת, ולבסוף העיד כי ההודעה לעובד נמסרה לתובעת בסוף תקופת העבודה, מפאת חשיבות הדברים להבנת חוסר המהימנות שבגרסת הנתבעת, להלן נביא את הדברים במלואם: