חודש
שעות עבודה בפועל
המחיר ליום הבראה (A)
מספר ימי ההבראה להם זכאית התובעת (B)
זכאות הבראה לשעת עבודה (A X B חלקי 2,232 (C))
זכאות הבראה לחודש (ש"ע בפועל X דמי הבראה לשעת עבודה)
מרץ-14
160
378
7
1.185
189.60
אפר-14
160
378
7
1.185
189.60
מאי-14
51
378
7
1.185
60.44
יונ-14
154
378
7
1.185
182.49
יול-14
186
423
7
1.326
246.75
אוג-14
186
423
7
1.326
246.75
ספט-14
183
423
7
1.326
242.77
אוק-14
186
423
7
1.326
246.75
נוב-14
91
423
7
1.326
120.72
דצמ-14
0
423
7
1.326
0
ינו-15
0
423
7
1.326
0
פבר-15
0
423
7
1.326
0
מרץ-15
64.5
423
7
1.326
85.57
אפר-15
143
423
7
1.326
189.71
מאי-15
186
423
7
1.326
246.75
יונ-15
186
423
7
1.326
246.75
יול-15
183.5
423
7
1.326
243.43
אוג-15
0
423
7
1.326
0
ספט-15
125
423
7
1.326
165.83
אוק-15
159
423
7
1.326
210.93
נוב-15
170
423
7
1.326
225.52
סך הכל הבראה עבור התקופה שמיום 1.3.14 ואילך:
3,340 ₪
149. בסך הכל זכאית התובעת, עבור תקופת העבודה, לדמי הבראה בסך של 3,576 ₪ (3,340+236).
150. עיון בתלושי השכר ובדו"ח ריכוז השכר מעלה, כי לתובעת לא שולמו סכומים כלשהם בגין דמי הבראה. בנסיבות אלה יש לדחות את טענת הנתבעת, שלפיה למיטב ידיעתה מלוא הכספים בגין הבראה שולמו לתובעת[100].
151. בנסיבות העניין, אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובעת דמי הבראה בסכום של 3,576 ₪. הסכום האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.3.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ב.13 פדיון חופשה
עיקר טענות הצדדים
152. בכתב התביעה[101], טוענת התובעת, כי הנתבעת לא שילמה לה את כל דמי החופשה להם היא זכאית כמתחייב בצו ההרחבה, לפי החישוב להלן: 24 ימי חופשה X 364 ₪ תעריף ליום חופשה, בקיזוז 364 ₪ ששולמו = 8,372 ₪. בסיכומיה[102], שינתה התובעת מגרסתה, וטענה כי בהתאם לצו ההרחבה היא זכאית לסכום של 4,992 ₪, בהתאם לחישוב הבא: 26 ₪ לשעה X 8 שעות עבודה X 24 ימי חופשה. התובעת טענה כי מתלושי השכר ומדו"ח ריכוז השכר עולה, כי לא שולמו לתובעת כלל דמי חופשה לשנת 2014, ובאשר לשנת 2015 שולם לה במשכורת אוקטובר 2015 סך של 364 ₪ בלבד; כלומר היתרה לתשלום היא 4,628 ₪.
153. בכתב ההגנה[103], טוענת הנתבעת, כי במשך כל תקופת העסקתה של התובעת שולמו לה מלוא הכספים המגיעים לה בגין דמי חופשה. בסיכומיה[104], טוענת הנתבעת, כי בהתאם לסעיף 31 לחוק חופשה שנתית תשי"א-1951 (להלן: "חוק חופשה שנתית"), חלה התיישנות על רכיב החופשה עבור שלושת השנים האחרונות ממועד הגשת התביעה. על כן, משהתביעה הוגשה בחודש יוני 2017, חלה התיישנות עובר לחודש יוני 2014, כך שזכאות התובעת לפדיון