בכתב התביעה טענה התובעת כי על הנתבעת לשלם לה בגין המחדל האמור סכום של 6,000 ₪ בהתאם לחישוב הבא: 3 חודשי לידה X 5,000 ₪, בקיזוז מענק ששולם בפועל, בסכום של 9,000 ₪. בסיכומיה[115] טענה התובעת, כי המענק ששולם בפועל הינו בסכום של 8,498 ₪ בלבד, ועל כן על הנתבעת לשלם לה סכום של 6,502 ₪ (3 חודשי לידה X 5,000 ₪, בקיזוז המענק).
190. לטענת הנתבעת, היא אינה אחראית כלפי התובעת בגין זכויות שלא שולמו לה מהמוסד לביטוח לאומי. התובעת קיבלה את מלוא תלושי השכר מחודש מאי 2014 ועד לחודש נובמבר 2014, ויצאה לחופשת לידה בחודש דצמבר 2014. לפיכך, הנתבעת אינה הגורם לכך שהתובעת לא קיבלה את המענק, כולו או חלקו.
המסגרת הנורמטיבית
191. סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי [נמ], התשנ"ה- 1995 (להלן: ""חוק הביטוח הלאומי") קובע כדלקמן:
"50. תנאי הזכאות
(א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה-דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה-
--- סוף עמוד 60 ---
(1) בעד פרק זמן של 15 שבועות- אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.
(2) בעד פרק זמן של 8 שבועות- אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 שקדמו ליום הקובע" (ההדגשות הוספו- ר.ג.).
נציין, כי סעיפים 50(א)(1) ו- 50(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי תוקנו בתיקון 193 ובתאריך 2.4.17 שונה מניין השבועות בסעיף 50(א)(1) מ-14 ל-15 ובסעיף 50(א)(2) שונה מניין השבועות מ-7 ל-8. הוראות התחולה קובעות כי התיקון יחול לגבי אישה שילדה ביום 1.1.17 ואילך.
מכאן, שבזמנים הרלוונטיים ללידת התובעת בתיק דנן, תקופת דמי הלידה על פי סעיף 50(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי עמדה על 14 שבועות, ולפי סעיף 50(א)(2) על 7 שבועות.
192. "היום הקובע" לפי סעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי הינו "היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת דמי הלידה...".
193. אשר לאופן חישוב שיעור דמי הלידה, קובע סעיף 54 (א) לחוק הביטוח הלאומי כי "שכר העבודה הרגיל לעניין סעיף 53 הוא הסכום המתקבל מהכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדמה ליום הקובע בתשעים, ולעניין מבוטחת כאמור בסעיפים (ב)(1) ו-(3)- הסכום המתקבל מהכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב- 180, לפי הגבוה".