194. מהאמור לעיל עולה, כי ככל שהתובעת עבדה 10 חודשים מתוך 14 החודשים לפני היום שבו הפסיקה לעבוד לפני הלידה הראשונה (סוף נובמבר 2014), התובעת זכאית לתשלום דמי לידה בעד פרק זמן של 14 שבועות. לעומת זאת, ככל שהתובעת לא עבדה לפחות 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה את העבודה לפני הלידה (סוף נובמבר 2014), אך עבדה לפחות 6 חודשים בתקופה האמורה, היא תהיה זכאית לדמי לידה בעד פרק זמן של 7 שבועות.
הכרעה
195. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להידחות. להלן נסביר את הטעמים להחלטה זו.
196. אמנם, במסגרת פסק דין זה קיבלנו את טענת התובעת שלפיה היא עבדה אצל הנתבעת בתקופה שבמחלוקת (מינואר 2014 עד אפריל 2014), כך שעל פניו, העובדה שהנתבעת לא דיווחה על התובעת כ"עובדת שכירה" בתקופה שבמחלוקת, אכן יכולה לגרום לכך שהתובעת תמצא על ידי המוסד לביטוח לאומי כזכאית לדמי לידה חלקיים בלבד; שכן, במקום שהמוסד לביטוח לאומי יראה בה כמי שעבדה 11 חודשים (ינואר עד נובמבר 2014) מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה, המוסד לביטוח לאומי יראה בה כמי שעבדה רק 7 חודשים (מאי עד נובמבר 2014) מתוך 11 החודשים שקדמו ליום הפסקת העבודה.
--- סוף עמוד 61 ---
עם זאת, התובעת לא צירפה בשום שלב של ההליך מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") המלמדים כי הגישה תביעה לדמי לידה ביחס לחופשת הלידה הראשונה, על הצהרתה ביחס לתקופת העבודה במסגרת תביעה זו, ועל גובה דמי הלידה שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי במהלך התקופה האמורה. טענות התובעת בכתב התביעה ובתצהיר עדותה הראשית לעניין קבלת דמי לידה חלקיים נטענו בעלמא, מבלי לצרף ראיה כלשהי להוכחת טענתה. בסיכומיה, טענה התובעת לראשונה כי במכתב המוסד מיום 25.2.15 נכתב כי אושרו לה "דמי לידה לתקופה חלקית בלבד, מאחר שהיית מבוטחת כעובדת שכירה פחות מ-10 מתוך 14 חודשים שקדמו ליום שבו הפסקת לעבוד". ברם, התובעת לא צירפה העתק מהמכתב האמור, או מראיות אחרות, מהן עולה כי היא דיווחה למוסד לביטוח לאומי על תקופת העבודה המלאה וכי שולמו לה דמי לידה חלקיים.
197. לאור האמור, דעתנו היא, כי הנתבעת לא הוכיחה במסגרת התביעה דנן כי הגישה תביעה לקבלת דמי לידה למוסד לביטוח לאומי, או כי טענה בפני המוסד לביטוח לאומי אודות תקופת עבודה ארוכה מזו שדווחה למוסד על ידי הנתבעת, וקיבלה בפועל דמי לידה חלקיים. בנסיבות העניין, לא מצאנו מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הפרשי דמי הלידה עד לגובה של דמי לידה מלאים. לעניין זה נוסיף ונבהיר, כי מכל מקום, הזכאות לדמי לידה משולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי[116] ואין באי הנפקת תלושי שכר על ידי הנתבעת כדי לשלול את זכותה של התובעת לפנות למוסד לביטוח לאומי לבדיקת זכאותה לתשלום דמי לידה מלאים, על רקע העבודה שביצעה בפועל אצל הנתבעת בחודשים ינואר 2014 עד אפריל 2014. ויודגש, העובדה כי המעסיק אינו מדווח כדין למוסד לביטוח לאומי אודות עבודת העובדת, אינה שוללת את זכאות העובדת לתשלום דמי לידה על ידי המוסד לביטוח לאומי (ככל שמוכחת עבודה בפועל אשר לא דווחה למוסד לביטוח לאומי).