28. המסקנה מכל האמור לעיל הינה, כי הנתבעת הפרה את החובה המעוגנת בחוק הודעה לעובד ולא מסרה לתובעת הודעה לעובד בדבר תנאי העסקתה במועד תחילת העבודה.
29. בנסיבות העניין, בשים לב לכך שהתובעת לא מסרה לתובעת בתחילת העבודה הודעה לעובד כנדרש על פי דין; ומאידך, פעלה בחוסר תום לב והגישה לתיק בית הדין הודעות לעובד, תוך ניסיון להציג מצג כאילו הן נמסרו לתובעת בזמן אמת; ובשים לב לכך כי הימנעות הנתבעת מלמסור לתובעת הודעה לעובד במועד תחילת העבודה, אף גרמה לצורך בניהול ההליך דנן לבירור תקופת עבודתה המלאה של התובעת והזכויות השונות הנובעות ממנה אשר לא שולמו לה (ראו להלן), אנו מקבלים את התביעה לתשלום פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד במלואה וקובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסכום של 5,000 ₪ בגין הפרת הוראות חוק הודעה לעובד. נבהיר, כי אין בידנו לקבל את עתירת התובעת בסיכומיה לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד בסכום של 15,000 ₪. לעניין זה יובהר, כי התובעת אינה רשאית להגדיל את סכומי התביעה הנתבעים על ידה במסגרת הסיכומים ומבלי שהוגשה קודם לכן בקשה לתיקון כתב התביעה, מבלי שהתיקון הותר ומבלי ששולמה אגרה ביחס לתיקון כנדרש.
ב.2. האם התובעת עבדה בפועל בתקופת העבודה שבמחלוקת?
30. לטענת התובעת, היא עבדה בנתבעת החל מחודש ינואר 2014, כאשר בארבעת חודשי העבודה הראשונים לא הופקו עבורה תלושי שכר, והיא קיבלה את שכרה במזומן[12].
--- סוף עמוד 9 ---
לתמיכה בטענתה שלפיה עבדה בפועל בתקופת העבודה שבמחלוקת, צירפה התובעת תצהיר מטעם מר Tewalde (העובד הנוסף שעבד בסניף) שהעיד כי אף הוא לא קיבל תלושי שכר בחודשי ההעסקה הראשונים בהם הועסק על ידי הנתבעת, כשבתקופה זו קיבל את שכרו מהנתבעת במזומן[13]. מר Tewalde העיד כי הוא החל לעבוד בסניף מגה מטעם הנתבעת בחודש ינואר 2013, אך בתלושי השכר שלו נרשם כי החל לעבוד בנתבעת רק בחודש אוקטובר 2013. עוד העיד מר Tewalde, כי התובעת החלה לעבוד אתו בסניף בחודש ינואר 2014, ולמעשה הוא והתובעת עבדו במקביל[14].
התובעת אף הגישה את הסכם הפשרה שנחתם בין מר Tewalde לבין הנתבעת, שם הוסכם כי מר Tewalde עבד בנתבעת מחודש ינואר 2013 ועד לחודש מאי 2015, על אף שכאמור, בתלושי השכר של מר Tewalde נרשם כי מועד תחילת עבודתו בנתבעת היה חודש אוקטובר 2013.
נוסף על כך, ביום 20.3.19 הגישה התובעת לתיק בית הדין פלט פירוט שיחות טלפון המתייחס, לטענתה, לשיחות שהתנהלו בין מספר הטלפון שהיה ברשותה בתקופת העבודה שבמחלוקת למספר הטלפון של מנהל האזור בנתבעת (להלן: "פלט השיחות"). לעניין זה, התובעת טוענת כי מר מרו מנגיסטו, אשר שימש בתקופה הרלוונטית לתביעה כמנהל מחלקה בסניף מגה בו היא עבדה (להלן: "מר מנגיסטו"), צירף אותה ואת בעלה למנוי הטלפון שלו על מנת שתהיה להם תקשורת סלולרית קבועה וכי מטעם זה, מנוי הטלפון אינו רשום על שמה, אלא על שמו של מר מנגיסטו.