פסקי דין

רע"א 6233-02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופרזול בע"מ , פ"ד נח(2) 634 - חלק 11

04 פברואר 2004
הדפסה

--- סוף עמוד 652 ---

תניית הבוררות שבו (עניין עיריית נתניה [15]; פרידמן וכהן [55], בעמ' 583-582. לתניית בוררות בחוזה שהסתיים השוו: ע"א 410/64 הררי נ' חברת יהלום בע"מ [16]; ע"א 155/64 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' פייבלמן [17]; ע"א 550/75 מורלי נ' בגון [18], בעמ' 312. לתניית בוררות בחוזה חדש אחרי שהסתיים החוזה המקורי השוו: ע"א 2/49 רודה נ' סולל בונה בע"מ [19]; ע"א 312/56 קרבס נ' אברמוביץ [20]; ע"א 453/74 עובדי בית ברנר שיכון בתל-אביב בע"מ נ' חירותי [21]. לתניית בוררות בחוזה שהופר לעומת חוזה בטל השוו: ע"א 71/68 קונסטרקשן אגריגייטס קורפוריישן נ' מפעלי ים המלח [22]; בר"ע 130/71 משיח נ' רביע [23]; ע"א 445/80 ג'ברה נ' המועצה האזורית בקעת בית-שאן [24], בעמ' 426). גישה זו רואה בתניית הבוררות חלק נפרד מן החוזה, שתוקפה אינו פג גם נוכח בטלות החוזה, ואי-החוקיות שדבקה בחוזה אינה מכתימה את התנייה (פרידמן וכהן [55], בעמ' 583). על כך נאמר, כי:

"...שטר-הבוררות משמש מנגנון ביצוע, היינו מנגנון לביצוע הזכויות הנובעות מן העיסקה, נשוא החוזה, ומשום כך אין הכרח, לא מבחינת המשפט ולא מבחינת ההגיון, כי פסול שבחוזה יפסול גם את שטר-הבוררות" (ע"א 3/56 סחייק נ' ברנרד [25], בעמ' 444; ראו גם: ע"א 247/47 חברת בית-חולים "רפאל" בע"מ נ' פעילן [26], בעמ' 78; בר"ע 158/77 סגל נ' נפית השקעות ופיתוח בע"מ [27]).

עוד נאמר:

"...באשר לתוצאות המשפטיות הנובעות מאי-חוקיותו של החוזה, ייאמר, כי אותה אי-חוקיות אינה צריכה לשלול מחברת הפיתוח ומהקשורים בה היזקקות להסכם הבוררות. הוא שריר וקיים לצורך ענייננו ועומד בפני עצמו" (עניין עיריית נתניה [15], בעמ' 59-58).

הערה על תום-לב

17. משמצאנו כי הבורר מוסמך לדון במחלוקות שבין בעלות-הדין תם הדיון, אולם איני פטור מלהעיר הערה על תום-לבה של המבקשת.

המבקשת היא חברה מסחרית גדולה שהתקשרה בהסכם בשנת 1990. בעלות-הדין קיימו אותו עד תום תקופתו, לרבות תקופת ארכה, ובסך הכול במשך שש שנים. אחרי שתמה תקופת ההסכם המשיכו בעלות-הדין בקשר עסקי ביניהן במשך ארבע שנים נוספות. לאורך תקופה זאת, עשר שנים רצופות, לא היו בפי המבקשת טענות כלשהן

--- סוף עמוד 653 ---

בדבר חוקיותו של ההסכם ותוקפו. רק אחרי שביקשו המשיבות להעביר מחלוקת בינן לבין המבקשת לבוררות, טענה המבקשת לראשונה כי ההסכם הוא הסדר כובל ובלתי חוקי, וכי אין לדון בו בהליכי בוררות. מותר דומני לומר שטענה כזאת, ובנסיבות כאלה, דבֵקה בה סירכא של אי-הגינות. על כגון דא אמרתי בפסק-דין טבעול [1]:

עמוד הקודם1...1011
12...27עמוד הבא