286. ביהמ"ש דוחה ניסיון משגב מסעיף 20 לסיכומיה, ולרבות בסעיף 51, להרחיב הגדרת איסור התחרות אל מעבר לקביעתו בפסק הדין החלקי שהפכה לחלוטה, כגון ע"י העלאת הטענה שאין להסתפק ברשימת הלקוחות שצורפה כנספח להסכם המכר, אלא יש להידרש לפרשנות מרחיבה של רשימה זו. בסעיף 32 לסיכומי התשובה, משגב קבלה על תקופת איסור התחרות שביהמ"ש קבע בפסק הדין החלקי, אך קביעה זו הפכה לחלוטה. כמו כן, בניגוד לטענת משגב, התהליך של איתור הפוליסות לא היה ארוך, רק בגלל מחדלים של המומחה, אלא גם עקב מחדלים בהתנהלותה, לרבות העברת "דוחו"ת" שהפיקה לבדיקת המומחה. התנהלות זו מלמדת שגם משגב הבינה שאין בחברות הביטוח את אותו אקדח מעשן המוכיח הפרה בוטה וגורפת של איסור התחרות שיסביר את אכזבתה מתוצאות ההתקשרות עם אפי.
287. לכן, ביהמ"ש דוחה העתירה בסעיף 54 לסיכומי משגב למנות רו"ח אחר, בחלוף 4 שנים של עבודת המומחה, ומאמץ הממצאים של המומחה בחוו"ד המשלימה מיום 24.2.21 ומחייב את קבוצת אפי ומיכל לשלם הסך של 44,700 ₪ בתוספת מע"מ והצמדה לפי סעיף 7.1 להסכם וריבית לפי סעיף 7.3.3 להסכם עד מועד הגשת התביעה.
טענת משגב לחיוב אפי בגין עוגמת נפש ואובדן שעות עבודה
288. משגב טענה בסעיף 70 לכתב התביעה שכנגד שיש לחייב אפי בתשלום הסך של רבע מיליון ₪ בתוספת מע"מ בגין עוגמת נפש ואובדן שעות עבודה.
בעת הדיון במתן מענה לשאלות ביהמ"ש, משגב הופנתה לכך ש"ההסכם נחתם בין 2 תאגידים ושואל הכיצד אם ההסכם הוא בין משגב החברה ובין אפי לוין כיחיד ואפי לוין החברה מבקשים פיצוי בגין עוגמת נפש עקב הפרת ההסכם אני אומר שיש 3 נתבעים שכנגד והם גם התובעים שכנגד וגם התובעים. בס' 8.1 להסכם יש בטוחות שמי שנותן אותן זה משגב ואז מפנה לס' 8.4. לשאלה האם נגרמה להם עוגמת נפש כערבים אני אומר בוודאי. התביעה לעוגמת נפש מקורה בכך שרימו אותם וגזלו אותם."
289. ביהמ"ש דוחה הטענה לעוגמת נפש מהנימוקים שלהלן. ההסכם נכרת בין משגב שהיא תאגיד לאפי והסוכנות. תאגיד אינו זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש. לעניין זה
--- סוף עמוד 62 ---
ראו ע"א 59405-06-20 אזורים בנין (1965) בע"מ ואח' נ' נציגות הבית המשותף חיים כהן מגורי 2 נתניה ואח'.
290. העובדה שששון ויעל היו ערבים ונתנו בטוחות אינה הופכת אותם לצד להסכם שהפרתו מקנה להם פיצוי בגין עוגמת נפש. בסופו של יום ששון ויעל הפרו את ההסכם כמנהלי משגב ומשגב היא שחייבת לשלם לאפי ולא להפך. הטענות לתרמית וגניבה לא הוכחו. לא הוכח שהקדמת העמלות נעשתה בתרמית, שכן משגב עוסקת בביטוח ונעזרה ברו"ח מטעמה לביצוע בדיקת נאותות. היקף הפרת איסור התחרות נמצא שולי עד זניח בשים לב להיקף ההתקשרות בסך של יותר משלושה מיליון ₪.