11. גם לאחר מסירת השיקים המשיך התובע לדרוש עריכת התחשבנות. ביום 2.4.14 שלחה הנתבעת לתובע טיוטת הסכם, בעקבות דרישותיו אלו של התובע. בטיוטת ההסכם לא מציעה הנתבעת תשלום סכומים נוספים, ההיפך הוא הנכון. כך למשל בסעיף 5 (5) לטיוטה נאמר: "לפיכך נדב מסכים כי חובו לאביבית, לאחר שויתר על התיק עומד על 300,000 ₪" (ראו נספח ל"א לתצהיר התובע, יכונה להלן : "טיוטת ההסכם מטעם הנתבעת"). התובע סירב לחתום על טיוטה זו והמשיך לשגר מכתבים מעורכי דין, ראו נספחים כ"ז וכ"ח לתצהירו. משלא נענו דרישותיו, הגיש התובע בחודש נובמבר 2014 את תביעתו בבד"ע ובחודש אוגוסט 2016 את תביעתו בשלום.
12. לאחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט בבית משפט השלום, לאחר שנקצבו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית והוגשו תצהירי התובע, הגישו הנתבעים בקשה לסילוק התביעה בטענת חוסר סמכות עניינית וטענו כי מדובר בתביעה לפירוק שותפות שעליה להתברר בפני בית המשפט המחוזי בהתאם לסעיפים 46 ו- 47 לפקודת השותפויות [נוסח חדש] התשל"ה- 1975 (להלן: "פקודת השותפויות"). התובע הגיב לבקשה וייחד את עיקר תגובתו לעיתוי הגשתה. לשיטתו העלאת טענת העדר הסמכות בשלב בו הועלתה מהווה חוסר תום לב, ונועדה אך להשהות את ההליך. לגופו של עניין טען כי היתה לצדדים כוונה ליצור שותפות ולרשום אותה, אולם משזו לא יצאה אל הפועל, השותפות לא הוקמה ולא נרשמה, ועל כן בין הצדדים התקיים שיתוף פעולה עסקי ולא שותפות.
13. ביום 4.2.19 ניתנה החלטה בתיק בשלום, אשר הורתה על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי. בין היתר נקבע שם כדלקמן: "מצאתי להפעיל את סמכותי בנדון בשלב דיוני זה, גם מאחר והעובדות נתחדדו עת הגישו הצדדים תצהירים, והתובע הגדיל לעשות והוסיף בתצהיריו סעדים רבים שבמהותם לא נדונים בתביעה כספית בבית המשפט השלום (כגון נכונותו לערוך התמחרות BMBY בנוגע לתיק הלקוחות), וסעדים נוספים (שלא נתבעו במקור) הנוגעים לחלוקת נכסי השותפות האחרים (מחשב נייד, פלאפון, פרס כספי בו זכה וכיוצ"ב) ואף העתירה לצווי מניעה הקשורים בקשר עם לקוחות השותפות (שממילא אינם בסמכות בית המשפט השלום). במסגרת הדיון נמחקה העילה המתייחסת ללשון הרע בגין דברים שהוחלפו בין הצדדים במסגרת הפסקת ההתקשרות ביניהם, והוצע לב"כ התובע לעתור לבית המשפט הנעבר לצמצום כתב התביעה (וראה לענין זה את עמדת המחוקק בתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, שטרם נכנסו לתוקף). אשר על כן, ובהתאם לסמכותי בסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני מורה על העברת התובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב". בשל השלב בו הועלתה טענת הסמכות, לא נפסקו הוצאות.