41. אלא שהמארג הראייתי מלמד כי ככלל, תכנון המערכת לא היה בידיה של אפקון אלא בידי מתכנן מטעמה של רש"ת.
כך למשל, מסמכי הבנייה הטרום חוזיים מציינים את שמו של משרד "בני בלוך" (להלן: "בלוך") כמתכנן המערכת. בלוך פעל מטעמה של רש"ת.
--- סוף עמוד 14 ---
וכך למשל מכונה החוזה עצמו, שנוסח מטעמה של רש"ת, "חוזה לאספקה והתקנה". החוזה אינו מוגדר כ"חוזה לתכנון, לאספקה והתקנה" (למרות שרש"ת מצאה לנכון לכנותו כך בסיכומיה). כותרתו של חוזה אמנם אינה ראייה חותכת לתוכנו, אולם עיון בהוראות החוזה מגלה כי הכותרת הולמת את התוכן, ודאי בנוגע להעדר מחוייבות כללית לתכנון המערכת, להבדיל מתכנון רכיבי בקרים.
גם עדויות שהובאו לגופו של עניין, לרבות ובפרט ראיות שהובאו מטעמה של רש"ת, הצביעו על כך שמתכנן המערכת היה משרד בלוך. העדים שבו וציינו את בלוך כגורם שהיה אמון על התכנון (למשל: סתיו, עמ' 673; כוכב, עמ' 695; שגב, עמ' 873 ועמ' 878; עו"ד שחם, עמ' 1001-1000).
42. רש"ת, אשר ראיות אלה לא חמקו מבאי כוחה, ניסתה לתאר את תפקידו של בלוך כתכנון כוללני, להבדיל מתכנון פרטני. הראיות אינן תומכות בכך. בלוך היה הסמכות המקצועית הבלעדית בכל הקשור לתכנון הפרויקט (שגב, עמ' 873-871; רענן, עמ' 384 ש' 9-3).
43. בסיכומי רש"ת, במקביל לחזרה על הטענה כי על אפקון הוטל "תכנון המערכת" (סע' 10 וסע' 19 לסיכומים), אושר כי "אין חולק כי חברת ב. בלוך היא שתכננה את מעטפת המערכת, ואת הדרישות הטכניות שאותה היא אמורה למלא". רש"ת ממשיכה כי "אפקון הייתה צריכה לספק הרכב מסוים של נקודות I/O" (סע' 20 לסיכומים).
44. ניתן למצוא בחומר הראייתי התייחסויות לאלמנטים תכנוניים מטעם אפקון, כגון של הפריטים של כל בקר (RTU) (אפקון מאשרת כי תכננה אותם, סע' 11 לסיכומים), אך מדובר בהתייחסויות מוגבלות ואין בהן כדי להוביל למסקנה כי אפקון הייתה האחראית על תכנון המערכת.
45. גם המומחה מטעם בית המשפט ציין בחוות דעתו כי רש"ת היא שהגדירה את הפרוגרמה למערכת הבקרה, תכננה את העבודות ומסרה לאפקון בין השאר תכניות וכתב כמויות חוזי (סע' 7 לחוות הדעת). לפי חוות דעתו, שהוגשה בעניין לוחות הזמנים ואשר רש"ת סומכת ידה עליה בעיקרם של דברים, מדובר במקרה שבו המזמין (רש"ת) הוא אשר מגדיר ומתכנן את הפרויקט תוך שחלק ממטלות התכנון הועבר לאפקון (סע' 8 לחווה"ד).
--- סוף עמוד 15 ---