דא עקא, לא זו הייתה עמדת המחלקה המשפטית של רש"ת הן בזמן אמת והן בהליך.
37. המחלקה המשפטית של רש"ת איננה גורסת ולא גרסה בזמן אמת שסעיף F3.1 חסר תוקף בשל קיומו של סעיף 11.3 להסכם. נהפוך הוא. המחלקה המשפטית סברה שיש לסעיף F3.1 תוקף ומשמעות: עמדתה היא, כי מכוחו של סעיף F3.1 יש לרש"ת עצמה סמכות לדרוש פתיחה של המחירים.
כך הצהיר והעיד היועץ המשפטי של רש"ת, עו"ד שחם (עמ' 960 - עמ' 961). גם גב' סתיו, שהייתה עוזרת ראשית למנהל הפרויקט (ובעת ההיא לא הייתה עורכת דין),
--- סוף עמוד 13 ---
העידה כי סעיף F3.1 שריר וקיים, כי אין לטעמה סתירה בין סעיפים, וכי רש"ת יכולה "לפתוח את המחירים" מכוחו (עמ' 629 ש' 26-8; עמ' 630 ש' 26-6).
עו"ד שחם אף אישר שהיה ער בזמן אמת לקיומו של סעיף F3.1 (עמ' 956 ש' 12). מודעות זו מחזקת את המסקנה כי מדובר בסעיף שיש לו משמעות, שאם לא כן היה מושמט.
38. סעיף F3.1 הוא תקף אפוא, לפי רש"ת עצמה. בד בבד טענה רש"ת כי אין להחיל את סעיף F3.1 בענייננו, בין השאר משום שיש לקרוא את הסעיף כפועל לטובתה של רש"ת בלבד (ר' גם עמ' 633 ש' 14-12).
39. לפרשנותה החד-כיוונית של רש"ת אין עיגון בלשון הסעיף. הוראת סעיף F3.1 אינה מציינת כי שינוי מחירים מתאפשר רק כאשר הוא מיטיב עם צד כזה או אחר. הוספת הדגשה (בהבלטה ובקו תחתון) לטענה כי הסמכות "חייבת" להיות של רש"ת (סע' 81 לסיכומים), אינה מחזקת אותה.
40. לא זו בלבד שאין לפרשנותה של רש"ת עיגון בלשון ההסכם, גם נסיבות העניין אינן תומכות בה, וזאת בין השאר בשים לב לתשתית הראייתית שהובאה לגבי השליטה בכמויות הפריטים.
זאת לדעת: רש"ת טענה כי אפקון הייתה הגורם האמון על תכנון עבודתה בפרויקט וכן על תכנון המערכת כולה, ולא רק על ייצורה, התקנתה והפעלתה. בשל כך, כך נטען, הייתה מוטלת על אפקון האחריות לקביעת הכמויות הנדרשות לביצוע ולעדכונן. מטענה זו גוזרת רש"ת מספר מסקנות ובכללן כי אין לקבל פרשנות הסכם הנותנת לקבלן את השליטה על מרכיבי הכמויות ובמקביל מאפשרת "פתיחה" של המחירים לאחר שינוי מסוים בכמויות, שילוב אשר מאפשר לקבלן להוביל לפי רצונו לשינוי משמעותי במחירים (ובמקור, לבצע "תכסיסנות" בשלב המכרז). מסקנה נוספת הנובעת לשיטת רש"ת מעמדה זו היא, כי עדכון הכמויות היה חלק מתפקידה המובנה של אפקון ולא חל למעשה שינוי כמויות המקים זכאות לפי סעיף F3.1.