32. פסק הדין שניתן בע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (20.11.2019) (עניין ביבי כבישים) חוזר ומאשר כי "הלכת אפרופים חלה על כל חוזה וחוזה" (למשל, סע' 12 לפסק דינו של כב' השופט שטיין; ור' גם דנ"א 8100/19 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ )19.4.2020) (דנ"א ביבי כבישים), סע' 14), תוך שהובהר במקביל כי "לא כל החוזים נולדו שווים" (שם). העקרונות הפרשניים יכולים להיות מיושמים באופן שונה בהינתן סוג החוזה ונסיבות כריתתו (דנ"א ביבי כבישים, שם).
33. אליבא דכולי עלמא, לשון ההסכם מהווה נקודת מוצא לכל הליך פרשני וכאשר היא ברורה, חד משמעית ומצביעה באופן בהיר על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים בעת כריתת החוזה, תינתן לה הבכורה בהליך הפרשני (עניין פז, סע' 46). "שמור ללשון החוזה תפקיד מרכזי וחשוב בתהליך הפרשני. אכן, הלשון תוחמת את גבולות הפרשנות של הטקסט החוזי וחזקה היא כי פרשנות החוזה תואמת את המשמעות הפשוטה והטבעית של הכתוב בו בראי של הקשרו הכללי" (דנ"א ביבי כבישים, סע' 17).
כאשר לשון ההסכם אינה ברורה די הצורך ואין בה כדי להשיב בצורה בהירה על השאלה שבמחלוקת, יש לפנות אל הנסיבות החיצוניות להסכם (כב' השופט דנציגר, עניין רשות
--- סוף עמוד 12 ---
הפיתוח). במצב דברים שבו לשון החוזה אינה חד-משמעית, "על הפרשן להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים על רקע כלל הוראות החוזה ובאמצעות בחינת הנסיבות החיצוניות לו. בתוך כך, יש ליתן את הדעת להתנהגות הצדדים במסגרת המשא ומתן שהביא לכריתת החוזה; להתנהגותם במהלך הוצאתו לפועל של החוזה; לחוזים נוספים הקיימים בין הצדדים; לנוהג המסחרי המקובל; וכיוצא באלה" (עניין פז, שם).
34. ועתה – למקרה שלפנינו.
סעיף F3.1 למול סעיף 3.11
35. ראינו כי ברמה המילולית קיימת סתירה בין הוראות הסעיפים שצוטטו.
רש"ת מפנה להוראה חוזית הקובעת את מדרג מסמכי ההתקשרות במקרה של סתירה. לפי הוראה זו, החוזה, שבו נכלל סעיף 11.3 הוא בדירוג גבוה יותר ממסמך ה-GR שבו נכלל סעיף F3.1. על יסוד כך טוענת רש"ת שאין לקבל את עמדת אפקון לגבי תחולת סעיף F3.1 בענייננו.
36. טענת המידרג מסברת לכאורה את האוזן; אולם, בחינתה לגופה מעלה כי היא מוקשית.
משמעות עמדתה זו של רש"ת היא למעשה, כי לסעיף F3.1 אין כל משמעות בהקשר של הגדלת כמויות ויש לראותו כ"לא קיים". זו אכן הייתה עמדתו של אטשטיין, ששימש כמנהל בקרת הפרויקט מטעם חברת הניהול והיה שותף לטיפול בתביעת אפקון עד לסיום עבודתו עבור רש"ת בשנת 2007 (עמ' 517 ש' 11-4; סע' 4-3 לתצהירו). בהתאם, לשיטתו גם לרש"ת אין זכות לפתיחת מחירים במקרה של שינוי כמויות וזכות לדרוש הפחתתם (עמ' 522 ש' 6-4 וש' 22-19, עמ' 609 ש' 7-6).