--- סוף עמוד 16 ---
55% מהערכה המקורית של חברת הניהול. עוד הובעה העמדה כי כמויות נוספות שסופקו ע"י אפקון אינן אמורות לגרום לה להפסדים פוטנציאליים (מ/41, עמ' 5-4).
51. בעניין מסמכים אלה נאמר בעדויות מטעם רש"ת: "עוה"ד היו כל הזמן בתמונה", "ישב פה אריה שחם שהוא היועץ המשפטי של הפרויקט" (עמ' 656 ש' 13-11).
במסמך הסקירה כתב ראש מחלקת הביצוע של חברת הניהול בהקשר הסעיף החוזי עליו נסמכה אפקון בתביעתה לתוספת תשלום (סעיף F3.1) כי הקבלן:… refers correctly to quantity increases above 50%" " (מ/41, עמ' 4, ההדגשה אינה במקור – ת.א.). משהופנה לכך, השיב עו"ד שחם כי כותב המסמך איננו משפטן אלא מהנדס, כי חברת הניהול נתבקשה לבדוק את הנושא ע"י רש"ת, וכי רש"ת לא קבלה את המלצותיה בכל נושא (עמ' 966). משהופנה העד לכך שרש"ת על כל מכותביה, לא מצאה לנכון להעיר, להתייחס או לתקן את שנכתב בסקירה לעניין נכונות ההסתמכות על סעיף 3.1F, השיב כי לא היה לו זמן וכי "אני לא הייתי צריך להסביר לכל אחד בחברת הניהול למה הוא שוגה או למה הוא לא שוגה" (עמ' 968-967 ובפרט: עמ' 968, ש' 6-5).
תשובתו של שחם מעלה סימני שאלה. כך בפרט כאשר הסקירה נכתבה ע"י מי שאינו בעל תפקיד זוטר והיא ייצגה את דעתה של חברת הניהול שהייתה אמונה על ניהול הפרויקט מטעמה של רש"ת. הדרך בה גורם זה קרא והבין את ההסכמות בין הצדדים ואת המציאות בשטח, אינה חסרת משקל. יצוין כי גם בסקירות המאוחרות יותר (ת/17, מ/46) לא נזכרת הסתייגות מהפניית אפקון לסעיף 3.1F.
52. אטשטיין, מנהל בקרת הפרויקט מטעם חברת הניהול, שאישר שהיה חלק מהצוות שניסח את ההסכם עם אפקון (עמ' 494 ש' 23-19) והיה חלק מהצוות שעבד על מסמך הסקירה (עמ' 536 ש' 22 – עמ' 537 ש' 3), לא הסתייג מהעמדה שהובעה בסקירה לגבי זכאות עקרונית להתאמת מחירי פריטים במקרה של כמות העולה על 150%. לטענתו, המסמך נוסח באורח בו נוסח וללא הסתייגות משום שהכוונה מלכתחילה הייתה לבדוק מה החשיפה של רש"ת במקרה בו לא תתקבל עמדתה לגבי תחולת סע' 11.3. מעבר לסימן שאלה כללי בעניין זה גם ניתן לתת את הדעת לכך שטיעון לגבי קיומו של סע' 11.3 אינו נזכר אפילו בנקודות שצוינו בסיפא המסמך כנקודות אותן ניתן להעלות במשא ומתן למול הקבלן ("counter arguments"). לפי עדות אחרת מטעם רש"ת, את העדר אזכור סוגיה זו במסמך יש לייחס לטעות או לכך שמחבר המסמך לא חשב על כך (עמ' 666 ש' 15 – עמ' 667 ש' 8).