58. ההוראות ההסכמיות אליהן מפנה רש"ת אינן הולמות בהכרח מקרה שבו יש בקשה לשינוי תמחור יחידות כתוצאה מכך שהכמות הסופית לגבי הפריט עלתה על 150% מהכמות המקורית. כך למשל, סעיף 6.13.6 ל-GTC מתייחס, לגבי צפי לשינוי מחיר, למקרה בו יש צפי לשינוי ב-"Agreement's Consideration", סכום התמורה הכולל. אפשר גם למצוא טעם בטענת אפקון כי לאור העובדה שרש"ת הזמינה פריטים שלא תמיד בדבוקה אחת כמו גם זכותה של רש"ת להגדיל או להקטין כמויות של פריטים, לרבות החזרת ציוד שסופק וטרם הותקן (רוזנפלד, עמ' 146 ש' 19-14, עמ' 147 ש' 7-4, עמ' 153 ש' 12-10, עמ' 163 ש' 12-10 ובמקומות נוספים, בציר עמ' 324 ש' 27, עמ' 327 ש' 28, עמ' 329 ש' 18-17, רובין עמ' 440 ש' 26-23), שאלת ההשלכה על סכום התמורה הכולל, אולי בשונה מעניין של לוחות זמנים, הייתה ככלל פחות נהירה לאורך הדרך.
59. ההוראה ההסכמית אשר על בסיסה נדרש השינוי במחירי היחידה היא, כנזכר, סעיף F3.1 המתייחס בהקשר הרלוונטי לענייננו, לגידול בכמויות בעקבות תהליך ה-re-measurement. לפי מסמך GR למסמכי ההסכם (Re-Measurement, Section 3-5, סעיף 1.1A, תצ/5 תובעת), יש לבצע ספירה של כל הפריטים כאשר סופקו 85% ומעלה מהערך הכספי של ההסכם.
60. במכתב חברת הניהול מיום 11.2.2004 (מ/38) הודע לאפקון, כי לפי הרישומים היא עומדת להגיע לשלב של 85% מה-SOV Values (הערך הכספי) וכי עליה להגיש מסמכים על מנת להתחיל בהליך ספירת הכמויות.
אפקון מבקשת ללמוד ממכתב זה כי עד לאותו מועד לא נולדה לה עילה לדרוש תוספת תשלום לפי סעיף 3.1F ומכל מקום מציינת כי בעקבות אותו מכתב הוגשה דרישה לתשלום נוסף בתחילת חודש מרץ 2004 בגין גידול בכמויות פריטים שסופקו (מ/40), או אז נדרשו מחירים מתוקנים לפריטים שסופקו בכמות בשיעור של למעלה מ-50% מעל הערכות כתב הכמויות החוזי (מ/41 בעמ' 2; אטשטיין, עמ' 528 ש' 5-1).
--- סוף עמוד 19 ---
61. בחומר הראיות ניתן למצוא עדות לכך שעת הסבה אפקון את תשומת לב רש"ת לשינויים בכמויות, היא נענתה כי המועד להתאמות מחיר יהיה בשלב ה-re-measurement (ת/1, ת/2, עמ' 388 ש' 2-1, עמ' 394 ש' 19-18). לא נעלם מעיני כי באותו מסמך התייחסה אפקון למחיר החוזי (ולא למחיר "מתואם") אך אין בדבר[5] כדי לגרוע מכך שראייה זו תומכת בעמדת אפקון לגבי מועד הדרישה לגבי תמחור מחדש בשל שינוי בכמויות העולה על 150%: לאחר המדידה מחדש.