66. גם כאשר דחתה רש"ת לראשונה את דרישת אפקון לעצם התמחור מחדש והעלתה לראשונה טענה בדבר היררכיית מסמכי ההסכם (מכתב עו"ד שחם מנובמבר 2005, תצ/3 סתיו), לא עלתה טענה כי לא קוים נוהל.
67. בראיות המתייחסות לתקופה ממושכת לאחר דרישתה הראשונה של אפקון לפתיחת המחירים, אין רמז לטענה או קושי בשל אי קיום נוהל בהסכם. טענת אי קיום הנוהל עלתה לראשונה בכתב ההגנה. רש"ת לא הפנתה למסמך בו נטענה טענה זו בזמן אמת או בכלל, עובר להגשת כתבי הטענות בהליך.
68. בנסיבות העניין, כאשר הצדדים צפו וסיכמו מראש ששינוי גדול בכמויות שהוזמנו יביא לפתיחה של מחירים ולאחר שפרטי הכמויות והמחירים נדונו בין הצדדים במהלך שנים,
--- סוף עמוד 21 ---
אין מקום לטעון בדיעבד שיש לדחות את הדרישה על יסוד נוהל שהרלוונטיות שלו מוטלת בספק והועלה בדיעבד[6].
69. אין להפחית בחשיבותן של הוראות חוזיות ושל נהלים וסדרים. הוצאות ודיונים משפטיים רבים היו נחסכים לו צדדים להסכמים היו מקפידים עליהם. עם זאת, טענה לאי קיום נוהל צריכה להבחן בראי המציאות החוזית הפרטנית.
לאחר בחינת מכלול החומר, לא מצאתי כי בנסיבות הקונקרטיות יש באי קיום הוראות נוהל כדי להצדיק דחייה של דרישת בחינה מחודשת של מחירי הפריטים שסופקו בכמות העולה על 50% מהכמות המופיעה בכתב הכמויות החוזי.
משמעות כספית של הגידול בכמויות
תמצית עמדות הצדדים
70. אפקון טוענת כי בעקבות גידול של למעלה מ-50% מהכמויות, היא זכאית לתמורה בסך 8,407,165 ₪ למועד הגשת התביעה[7],[8].
יש לבחון האם אפקון ביססה את זכותה לתמורה כאמור.
71. לגבי הכמויות נסמכת אפקון על ספירה שבוצעה בשנת 2005, עת הגיעו הצדדים לשיטתה להסכמות בנוגע לרוב הפריטים. בסיכום דיון שיצא ביום 12.9.2005 שנושאו "הבהרת מדידת כמויות-הסכם אפקון" מציינת סתיו את סך מדידת הכמויות לטענת רש"ת ואת סך דרישת הכמויות השונה עפ"י אפקון וכי נציג אפקון טען שזו טרם הספיקה לנתח את הדו"ח שקיבלה ביום 6.9.2005, לאחר ספירה נוספת בשטח (מ/50). ספירה זו מלמדת על אספקת חלק מהפריטים בכמות שעולה על 150% מהנקוב בכתב הכמויות החוזי.
72. לגבי שינוי המחירים, מפנה אפקון לסעיף F3.1 וטוענת כי בהתאם לאמור בו, הזכות לפתוח את מחירי היחידה של פריט שסופקו בכמות חריגה זו תהיה בהתאם לנוסחה שנקבעה בסע' D3.1 לפרק 3-4 למסמך ה-GR (להלן: "סעיף D3.1"), אשר קובע: