...
כל אדם, כל אדם אנחנו יודעים בדיוק את הנושא של שעות עבודה שלו, היכן הוא רשם אותן מבחינת הנושא של העבודה על הפרויקט"
עמ' 186, ש' 15-7.
בד בבד אמר העד את הדברים הבאים לגבי ייחוס שעות עבודה לפרויקט:
"...אם אני ניהלתי 4, 5, 10 פרויקטים במקביל לצורך העניין, אז אני אומר לאנשים מסוימים – חבר'ה, הפרויקט הזה לצורך העניין מפסיד כסף, אל תרשמו את השעות שלכם על הפרויקט הזה, אנחנו לא יכולים להעמיס יותר מידי, תרשמו את השעות שלכם של הפרויקט הזה, על פרויקט הזה, כדי לא להעמיס יותר מידי את הפרויקט הזה בשעות עבודה".
עמ' 187 ש' 6-1.
מכאן – גם אם היה רישום לפנינו, לא בהכרח ניתן היה לסמוך על תוכנו.
97. כמו כן ובכל מקרה הסתבר כי אין רישום ממנו ניתן לראות איזו עבודה פרטנית בוצעה בשעות העבודה.
"ת: אנחנו לא נכנסים לכזה דבר בצורה קונקרטית, לא נכנסים לזה.
כב' השופטת: רק הייחוס לפרויקט?
ת: רק הייחוס לפרויקט.
--- סוף עמוד 30 ---
...
ת: אנחנו לא נכנסנו לדבר כזה בצורה מדוקדקת, למרות שיש אפשרות לבצע את זה עם רישום ביומני עבודה מסודרים, אבל לא עשינו את הדבר הזה בצורה כזו. ההנחיה שלי הייתה אחרת לחלוטין".
עמ' 187 ש' 19-13.
98. דרישת אפקון אינה נסמכת על נתונים אלא על אומדן כללי של שעת עבודה לכל נקודת בקרה, מעין "הערכה זהירה" של ממוצע (בציר, עמ' 312 ש' 15 וש' 25-24), כאשר העד ציין כי "כל פרויקט ופרויקט נמדד בצורה אחרת" ולא ניתן להשליך מפרויקט אחד לאחר (עמ' 311 ש' 21-20), והעיד כי גם בפרויקט הקונקרטי יכולה להיות שונות גדולה בעבודה הנדרשת בין יחידות הבקרה "יכול להיות לקחת חצי שעה, ויכול לקחת גם 3 שעות, יכול לקחת גם חצי יום" (עמ' 312 ש' 16-15). מנהל הפרויקט לא יכול היה לשפוך אור נוסף על הסוגיה ("הדבר הזה עוד הפעם מבוסס על חישוב לפי שעת עבודה על נקודה דיסקרטית של שעה אחת, שעתיים לנקודה אנלוגית. מעבר לזה אין לי מה להוסיף, החישוב הזה נעשה על סמך אנשים שביצוע את החישוב הזה, לא קשור אליי לחלוטין"; עמ' 180 ש' 27 – עמ' 181 ש' 2).
תחשיב אפקון לגבי כמות שעות עבודת האינטגרציה שבוצעה לכל פריט אינו נסמך על נתונים וראיות כמו יומני עבודה מפורטים או רישום אחר אלא על הערכות ואומדנים שלה-עצמה בלבד, הן לגבי כמות העבודה הנדרשת לכל יחידת בקרה והן לגבי כמות העבודה הנדרשת לכל פריט (ומבלי לוודא כי בוצעה אינטגרציה לגבי כל נקודות הבקרה בכל פריט).