134. החומר הראייתי מצביע אפוא על בדיקתו של הצד שכנגד בזמן אמת את המחירים הממשיים של הפריטים הרלוונטיים לגביהם היה גידול ניכר בכמויות שהוזמנו, ועל הגעת הצוותים המקצועיים למסקנה בדבר הסכומים הריאליים לתשלום (היקף "החשיפה הכספית", סע' 88 לסיכומי רש"ת).
בעדות מטעם רש"ת צוין בהקשר זה בין השאר, כי צוות הבדיקה הגיע לדברים "מאד, מאד ברורים" ובהם: "הכמות האמיתית" וכן "ערך השוק של הכמות האמיתית" (עמ' 565 ש' 23-22). וכן: "ש: ...בינואר 2005, אתם מגיעים למסקנה, על בסיס כמויות מדויקות, שהפיצוי לאפקון, בגין פתיחת מחירי חוזה, שעולים על 150 אחוז, אמור לעמוד על כ-1.8 מיליון שקל. קודם כל, נכון? ת: נכון" (עמ' 567 ש' 14-11).
135. גם אם רש"ת לא הייתה מחויבת באימוץ המסקנות שנכללו במסמכים שגובשו לבקשתה וע"י צוותים מטעמה, ניתן לתת למסמכים אלה משקל ויש בהם משום תשתית ראייתית של ממש להיקף הסכום אשר אמור לשקף את ערכו הממשי של הפריט. מדובר בבדיקות מחירי שוק שנעשו מטעם "הצד שכנגד" ועל ידי גורם שאפקון רואה בו מתחרה וטענה לא אחת כי היא חוששת לחשוף לפניו מחירים ונתונים מסחריים (שגב). אין לחשוד במחירים אלה כי הם גבוהים יתר על המידה. הבדיקה הגיעה לסכום מדויק, כולל אגורות (אין מדובר ב"הערכה כללית" בלבד, כנטען בסיכומי רש"ת).
136. שקלתי האם ליטול את הסכום שצוין במסמכים המאוחרים שהוגשו לרש"ת (1,821,723.43 ₪) ולאמצו כלשונו או שמא להניח לחובתה של אפקון כי יתכן שלגבי חלק מהדרישות היה זה בידיה לבחור לספק פריטים מסוימים ולא פריטים אחרים, ולבצע הפחתה מסוימת מהסכום. לטענת רש"ת, בסוגי הפריטים שנבחרו היה באפשרות אפקון במידת מה "לנפח" את היקף הדרישה. חברת הניהול העריכה שניתן היה להפחית את ההוצאה לגבי כמויות עודפות אם היה נעשה שימוש בפריטים שונים עבור אותו עניין. במסמך הראשון העריכה חברת הניהול כי ניתן היה להפחית את ההוצאות העודפות
--- סוף עמוד 43 ---
לכדי כחצי מיליון ₪. לא הייתה התייחסות פרטנית לסכומים קונקרטיים במסמכים המאוחרים יותר (תוך שצוין באופן כללי שאולי ניתן היה לאזן את הסכומים הכוללים). אפקון מצדה דוחה את הטענה.
בסופו של יום מצאתי לנכון שלא לבצע הפחתה ממספר טעמים. כך, לא ברור איך מתיישבת טענת רש"ת לגבי "ניפוח" מכוון ע"י אפקון באמצעות בחירת פריטים מסוימים, עם טענתה המקבילה כי בזמן אמת אפקון כלל לא חשבה שיש לה זכות לפתיחת מחירים בשל גידול בכמויות (השוו: עדות רענן, עמ' 413 ש' 20-17) וכי מדובר בטענה שנולדה בדיעבד לצורך כיסוי "בור" תקציבי של אפקון (סע' 4, 34-33 לסיכומי רש"ת). על כך ניתן להוסיף את חוסר הבהירות בשאלה האם הסכום שנזכר תחילה ב-ת/17 ובמ/46, מתייחס לתמחור מהרכיב הראשון או תמחור של הכמויות "העודפות". ניתן להפנות לכך שבמסמכי רש"ת צוין שתמחור מחדש החל מהרכיב הראשון נתמך בלשון ההסכם ויביא לתחשיב גבוה בהרבה (ר' לעיל). נוסף על אלו, אין לפנינו נתונים ממשיים שיכולים לשמש לצורך תחשיב של הפחתה כאמור.