--- סוף עמוד 69 ---
223. כך או כך, מטיבם של דברים, לפי הדין הכללי וכפי שנתמך גם בחוות דעת המומחה, אם אפקון טוענת שהיא זכאית לארכת ביצוע ולפיצוי על התמשכות בשל עיכובים של קבלנים אחרים, עליה להוכיח רכיבים כמו: עצם כל עיכוב רלוונטי ומשכו; כי הסיכון בעיכוב המסוים מוטל על רש"ת; כי העיכוב משפיע על הנתיב הקריטי של עבודותיה וכי יש קשר סיבתי בין האירוע הנטען לארכה המבוקשת.
"הנתיב הקריטי", לו"ז baseline; נתוני זמן אמת (Actual Data)
224. כפי שצוין בראשית הדברים, לוחות הזמנים בפרויקט נוהלו בהתאם לשיטת "הנתיב הקריטי" (ר' גם עניין מנרב, החלטה מיום 5.5.2016, סע' 12).
"הנתיב הקריטי בעבודות הקבלן, הינו הרצף הארוך ביותר של פעילויות שיש להשלימן בתוך פרק הזמן שנקבע להשלמת כל אחת מהן, על מנת שכל מטלותיו יסתיימו במועד שנקבע. פעילות על הנתיב הקריטי לא יכולה להתחיל לפני שהפעילות הקודמת לה, על הנתיב הקריטי, תסתיים" (עמ' 35 לחוות הדעת).
"...כל פרוייקט כולל מספר פעילויות שעל הקבלן לבצע לצורך השלמתו – אבל מטבע הדברים לא כל עיכוב בפעילות כלשהי, גורר בהכרח עיכובים של פעילויות אחרות, ולמרבית הפעילויות אין השפעה על מועד הסיום של הפרוייקט. לכן, לצורך בדיקת השפעתם של עיכובים שונים על סיום הפרויקט, יש הכרח לאתר את אותן פעילויות שעיכוב בביצוען ישפיע על מועד הסיום של הפרוייקט, קרי הפעילויות שנמצאות על ה"נתיב הקריטי". פירוש הדבר הוא שעל הקבלן ליצור לוח זמנים שכל הפעילויות הכלולות בו מקושרות ביניהן בסדרה של קשרים לוגיים לעניין סדר הביצוע של הפעילויות. כך ניתן לאפיין את שרשרת הפעילויות שכל עיכוב באחת מהן גורר עיכוב אחד לאחד במועד סיום העבודות, קרי, הן מהוות את "הנתיב הקריטי" של הפרויקט" (עניין מנרב, שם).
225. שיטת הנתיב הקריטי היא מוכרת ונפוצה ולפי מומחה בית המשפט, מתאימה לניהול הזמן בפרויקט ומתאימה לניהול עבודות אפקון (עמ' 34 לחוות הדעת). מר בניה, המומחה מטעם אפקון, ציין אף הוא כי שיטת הנתיב הקריטי היא המקובלת והנפוצה בישראל ומקובלת גם בבתי המשפט. לעניין שיטה זו ר' למשל גם איל זמיר חוק חוזה קבלנות, תשל"ד–1974 ("פירוש לחוקי החוזים", ג' טדסקי עורך, 1994), עמ' 255-250).
--- סוף עמוד 70 ---
226. כפי שציין מומחה בית המשפט, הגם שאין מחלוקת כי היו עיכובים של קבלנים אחרים בפרויקט באופן שיכול להשפיע על עבודתה של אפקון (טענה עליה חזרה שוב ושוב), אין די בטענה כזו לצורך קבלת דרישותיה. הטענה כללית, אינה מלמדת כיצד השפיע כל עיכוב של קבלן אחר על הנתיב הקריטי של אפקון, אינה מלמדת על ביצועי אפקון עצמה (היקפם, מועדיהם, מיקומם) וכדומה (ור' בחקירת המומחה מטעם אפקון: "ש: אבל האם [אפקון] סיימה את העבודה שהיא היתה צריכה לבצע ואז נתקעה? או שיכול להיות שהיא בכלל לא סיימה את העבודה שהיא היתה צריכה לעשות. ת: יכול להיות שהיא לא סיימה את העבודות שיש לה" (עמ' 60 ש' 4-1); וגם: "ש: ואפקון היתה ערוכה באותו מועד לבצע את המשימות שלה אם הקבלנים האחרים לא היו מתעכבים? ת: לא יודע להגיד לך..." (עמ' 100 ש' 28 - עמ' 101 ש' 1)).