278. גם בפסק הדין בעניין ג'יילן, אליו מפנה רש"ת בהקשרים אחרים וניתן שנים לאחר תום הפרויקט, יש התייחסות לפיגורים באופן המלמד על אחריות קבלנים שונים או מי מטעם רש"ת. שמה של אפקון אינו נזכר.
"מקבל אני, כי מחמת בעיות שאינן קשורות לצ'יילן, התארך לוח הזמנים המקורי. בהקשר זה אישר העד יגאל שחם, כי חלק מהאשם לכך רובץ על כתפי המתכננים, שהיו אמורים לתת תשובות לשאלות בדבר מידע מהמבצעים בתוך 10 ימים מיום קבלת השאלה, ולא אחת ארע שהתשובה התמהמה. בדומה, הפסיק אחד המתכננים את פעילותו בפרויקט (TRA), וגם בכך היה כדי לשבש את לוח הזמנים. סיבה נוספת היא מחמת שחלק מהתוכניות לא היו מפורטות במידה מספקת, או שנפלו בהן שגגות, וגם באלה היה כדי לשבש את לוח הזמנים המתוכנן. גם עזיבת סולל בונה בע"מ, שהייתה אחד מקבלני הביצוע של הפרויקט, גרמה לעיכובים... יחד עם זאת, מהראיות שלפניי עולה, כי צ'יילן פיגרה בביצוע העבודות גם מטעמים התלויים בה ולא רק בשל הנסיבות המפורטות לעיל..."
--- סוף עמוד 85 ---
עניין ג'יילן, סע' 14.
279. האמור אינו אלא דוגמאות. עיכובי רש"ת וקבלניה היו ניכרים ביותר, "דרמטיים", והשפיעו על קבלנים אחרים; וודאי על אפקון, אשר עבודתה הייתה כרוכה בעבודת הקבלנים אחרים ונועדה להסתיים בין האחרונות (עמ' 675 ש' 11 – עמ' 676 ש' 5). כפי שציינה רש"ת עצמה בכתב התביעה שכנגד (סע' 8), "כל עיכוב או תקלה מצד קבלן המבצע חלק מסוים של העבודה בפרויקט יוצרים תגובת שרשרת העלולה לגרום עיכובים ותקלות בעבודת קבלנים אחרים, ששלובה או תלויה בה".
280. לאור מחדליה בתחום לוחות הזמנים ובהצגת נתוני זמן אמת, נדחתה לעיל דרישתה של אפקון לקבלת פיצוי מרש"ת בגין עיכובים בפרויקט, משלא ניתן לבחון את השפעת עיכובי רש"ת על הנתיב הקריטי של אפקון. דרישת פיצוי כזו ניתן והיה מקום להוכיח במדויק ובפירוט. על כך עמדנו בפרק קודם. במקביל יש לומר כי הראיות שהובאו בהליך, אשר חלק ניכר מהן כלל אינו שנוי במחלוקת, מציב תשתית הולמת לקביעות בסוגיות כמו אשם תורם, חוסר תום לב ומניעות. חיובה של אפקון על יסוד סעיף חוזי של פיצוי מוסכם בסכום שנדרש תוך "עצימת עיניים" לתמונה הכללית העולה לגבי הפרויקט, הוא מוקשה, בפרט כאשר הוא מצטבר לאי זיכויה של אפקון בפיצוי בגין נזקיה עקב עיכובי הפרויקט.
281. כידוע, "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה" (סעיף 39 לחוק החוזים הכללי). הפעלת הזכות לפיצויים, כמו גם הפעלת זכויות אחרות הנובעות מחוזה, כפופה לעקרון תום הלב (שלו ואדר, עמ' 287). שלו ואדר מציינים כי "אין ספק שגם התביעה לפיצוי בלא הוכחת נזק, ככל תביעת זכות במשפטנו, כפופה לחובת תום הלב בקיום החוזה" (שם, עמ' 469).