"אשר על כן, אנו קובעים כי הנתבעים לא הוכיחו שהתובע גנב מהם מוצרים או שווים של מוצרים למעט סך של 20,000 ש"ח בו הודה התובע ולפיכך, מכל סכום שייפסק לזכות התובע יש לקזז אך ורק את הסכום בו הודה וזאת בהעדר הוכחה לגניבה בגובה הסכום הנטען על ידי הנתבעת"
ממצא זה נקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה לאחר בחינת טענות הצדדים ושמיעת העדויות. ייתכן ויש בקביעה זו כדי להקים השתק פלוגתא בעניין טענת השותפים כנגד עדן בנושא מעשי הגזל שיוחסו לעדן [ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 584 (1968); ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פסקה 23 (נבו, 21.02.2007); ע"א 6267/14 גולד נ' מנהל מע"מ תל אביב (נבו, 26.03.2017); רע"א 9771/16 נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד נ' נזרי, פסקה 15 בפסק דינה של הנשיאה א' חיות (נבו, 28.09.2017); ע"א 8273/16 Fundacio Gala-Salvador Dali נ' וי. אס מרקטינג (ישראל 2005) בע"מ, פסקה 43 בפסק דינו של השופט ד' מינץ (נבו, 11.07.2021)]. עם זאת, מאחר שהצדדים לא מיצו את טענותיהם בסוגיה זו אמנע מהכרעה בשאלה זו שאינה נדרשת למקרה שלפניי.
50. עם היוודע להם אודות מעשה הגניבה, נקטו השותפים בצעדי גמול כנגד עדן, וביניהם: ביטול כרטיס האשראי, ניתוק הדלקן, הוצאתו של עדן מקבוצת הוואטסאפ של אדמירל, פיטוריו של עדן מניהול החנות וכיו"ב. פעולות אלה שוללות את ציפייתו הלגיטימית של עדן להמשיך לנהל את החנות. עם זאת, מאחר שהן נעשו כמענה ישיר ומידי למעשה הגניבה, הן אינן עולות כדי קיפוח המיעוט. יפים לכך הדברים אותם קבע השופט י' דנציגר בעניין אדלר:
"האם ברמת העיקרון יתכנו מקרים שבהם על אף קיומן של ציפיות לגיטימיות, שלילתן של ציפיות אלה על ידי הרוב אינה עולה כדי קיפוח המצדיק מתן סעד? דומה כי התשובה לשאלה זו היא חיובית, בפרט כאשר שלילת הציפיות הינה מוצדקת ואף עולה בקנה אחד עם טובת החברה, ואין לומר כי מדובר בפעולה "מקפחת". במילים אחרות, ציפיותיו הלגיטימיות של המנהל שגנב, מעל, או רימה מתאיינות – ולמצער, נחלשות באופן קיצוני – ועל כן אין לאפשר לו להסתמך עליהן, שהרי אלמלא כן "יצא חוטא נשכר"
[עניין אדלר, פסקה 68]
מטעמים אלה אני קובע כי הפעולות שביצעו השותפים, אף אם שוללות את ציפייתו הלגיטימית של עדן להמשיך בניהול החנות, אינן עולות כדי קיפוח המיעוט.
51. ברם, לא ניתן להתעלם מכך שמעשה הגניבה וצעדי הגמול של השותפים כנגד עדן יצרו משבר אמון של ממש. בעקבות משבר האמון נוצר נתק בין עדן לבין השותפים וחברת האם. התרשמתי שהצדדים אינם מצליחים לגשר על הפערים הקוטביים שנוצרו. לכך יש להוסיף את הסטת חלק ממשאביה של אדמירל למימון הסכסוך המשפטי שבין עדן לבין השותפים וחברת האם. נסיבות שכאלה מקימות עילה מוצדקת להורות על היפרדות עסקית בין הצדדים. וכך שנה לאחרונה השופט י' עמית בע"א 5804/19 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ (נבו, 03.10.2021):