בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 37385-01-18 מנצור נ' אדמירל מותגים נתניה בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופט, סגן הנשיאה אורן שוורץ
תובע
עדן מנצור
ע"י ב"כ מימון אביטן ועו"ד עזרא ליאור כדורי
נגד
נתבעים 1. אדמירל מותגים נתניה בע"מ
2. רז הלצבנד
3. יהודה שמעון אדרי
4. עמית מרום
5. אדמירל מותגים י.ע.ר. בע"מ
7. ליזי לוי
על ידי ב"כ עו"ד ארז הס
פסק דין
הרקע לתביעה
1. עניינה של התביעה שלפניי בהתנהלות בעלי מניותיה של חברה פרטית, היא אדמירל מותגים נתניה בע"מ (להלן – אדמירל). אדמירל מפעילה חנות למכירת בגדי מותגים בעיר נתניה שאותה ניהל התובע. התובע מחזיק ב-25% מהון המניות של אדמירל ושימש דירקטור בחברה. יתרת המניות מוחזקת על ידי חברת האם - אדמירל מותגים יער בע"מ. מניותיה של חברת האם מוחזקות בידי נתבעים 4-2.
לטענת התובע, נתבעים 4-2 סיימו את העסקתו באדמירל באופן חד צדדי, נישלו אותו מכל זכויותיו ומנעו ממנו מידע באשר למתרחש באדמירל. לפיכך עתר התובע לחייב את הנתבעים במתן חשבונות ובהסרת קיפוח מכוח סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות). בתוך כך עתר התובע להרמת מסך בין חברת האם לבין בעלי מניותיה, בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות.
עיקר טענות התובע
2. אדמירל מפעילה חנות למכירת בגדי מותגים בעיר נתניה. החנות הוקמה על ידי התובע מר עדן מנצור (להלן – עדן) ונתבעים 4-2 (להלן ביחד – השותפים). עדן הוא בעלים של 25% מהון המניות המונפק והנפרע של אדמירל ואף מכהן בתפקיד דירקטור באדמירל. השותפים הם הבעלים של 75% מהון המניות המונפק והנפרע של אדמירל ומחזיקים בה באמצעות נתבעת 5, אדמירל מותגים י.ע.ר בע"מ (להלן – חברת האם).
עדן פעל בכוחות עצמו וללא סיוע מהשותפים לאיתור חנות מתאימה לפעילותה של אדמירל ואף שיפץ את החנות. בהמשך, ניהל עדן את החנות בהצלחה יתרה והביא להשאת רווחיה של אדמירל.
3. במהלך חודש ינואר 2017 נזקק עדן לסכום כסף לצורך אישי. לשם כך פנה לנתבע 2, מר הלצבנד רז (להלן – רז), אחד מהשותפים ובעל מניות בחברת האם. עדן ביקש מרז הלוואה אישית אך סורב. מאחר שהכסף היה נחוץ לעדן בדחיפות, הוא משך אותו מאדמירל כהלוואת בעלים. ביום 14.02.2017 עדכן עדן את רז בדבר המשיכה ומסר כי ביכולתו להשיב את הכסף שמשך, ככל שיידרש.
4. ביום 19.02.2017, בעקבות משיכת הכסף מחשבונה של אדמירל על ידי עדן, נפגשו השותפים עם עדן. בפגישה זו הבהירו השותפים לעדן כי בכוונתם לנשלו מזכויותיו באדמירל ולהפסיק את כהונתו כדירקטור. השותפים ביטלו באופן חד צדדי את כרטיס האשראי של אדמירל שהיה מצוי בידי עדן, נטלו ממנו את רכב החברה ומנעו כל מגע בינו לבין אדמירל. בנוסף, השותפים גזלו את חלקו של עדן באדמירל ולא העניקו לו את זכויותיו כעובד. מאותו רגע ואילך, עשו השותפים באדמירל כבשלם ובכך ביצעו "קיפוח המיעוט" כקבוע בסעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות).
5. עדן פנה לשותפים בדרישה לקבלת מסמכים באשר להערכת מצבה הכלכלי של אדמירל, הונה וזכויותיה. בנוסף ביקש עדן לבדוק את הפעולות שביצעו השותפים באדמירל לאחר נישולו. השותפים דחו דרישות אלה.
עדן אף פנה לגורמים נוספים: נתבע 6, שטיינמץ עמינח ושות' רו"ח (להלן – רו"ח שטיינמץ) אשר משמש כרו"ח של אדמירל, וכן פנה לנתבעת 7, גב' ליזי לוי (להלן – ליזי) מנהלת החשבונות של אדמירל. ברם, גם רו"ח של אדמירל וגם ליזי סרבו לחשוף בפני עדן את המסמכים המבוקשים.
6. התוצאה היא שעדן, בעל מניות ודירקטור באדמירל, אינו מודע לנעשה בה ואינו שותף להחלטות שמתקבלות בה. לעדן אין מושג אם מחולקים באדמירל דיבידנדים, מהם רווחיה של אדמירל וכיצד מנוהלים ענייניה. נתונים אלה מוסתרים על ידי השותפים בכוונה ובזדון. עדן עתר עדן אפוא לקבלת הסעדים הבאים: מתן חשבונות; הסרת קיפוח מכוח סעיף 191 לחוק החברות; הרמת מסך מעל חברת האם בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות וייחוס הסעדים לשותפים מכוח הרמת מסך בינם לבין חברת האם.
עיקר טענות הנתבעים
7. לנוכח היכרות מוקדמת בין עדן לבין השותפים ומתוך רצון לסייע לעדן, לשפר את מצבו הכלכלי ולהעצים אותו, צירפו השותפים את עדן לאדמירל והקנו לו אחזקות של 25% מהון המניות. בשנים 2017-2015 שימש עדן כמנהל החנות שהפעילה אדמירל במשכורת חודשית. את חלקו בהשקעת הון המניות באדמירל פרעה אדמירל בעצמה, מבלי שעדן נדרש להשקיע כספים בחברה.
8. עדן נעדר מהחנות למשך ימים שלמים וללא התראה. עדן נהג להגיע באיחור לעבודתו בחנות. לעיתים אף הגיע לביצוע תפקידו בחנות כשהוא תחת השפעת סמים. בהמשך התברר לשותפים כי עדן גנב מהמלאי של אדמירל ואף מעל בכספיה. בנסיבות אלה, נערך שימוע לעדן. בסופו של יום הוחלט לפטרו מתפקיד מנהל החנות. בהמשך, במסגרת אסיפת בעלי מניות, אליה זומן עדן, הוחלט גם לסיים את כהונתו בתפקיד דירקטור.
9. מיד לאחר שפוטר, החל עדן להטריד ולאיים על השותפים, רואי החשבון ומנהלי אדמירל. כך, עדן דרש לקבל כספים ומסמכים שלא כדין, תוך שהוא מאיים לפנות אל רשויות המס ואל משרד העבודה אם לא תענינה דרישותיו.
כבעל מניות באדמירל, עדן זכאי לקבל מסמכים ומידע בהתאם לסעיף 184 לחוק החברות בלבד. פיטוריו של עדן נעשו כדין ונבעו ממעשי המעילה שביצע באדמירל. בנסיבות אלה ומאחר שעדן לא הצביע על זכות מכוח הדין לכפות התמחרות ורכישת מניותיו על ידי השותפים, הרי שיש לדחות את בקשתו להסרת קיפוח מכוח סעיף 191 לחוק החברות.
10. בין עדן לבין רו"ח שטיינמץ לא קיימת יריבות. ככל שקיימים בידי רו"ח שטיינמץ מסמכים, הרי שהם שייכים לאדמירל. רו"ח שטיינמץ מעניק לאדמירל שירותים מקצועיים וכפוף לחובות ולכללים באתיקה המקצועית של רו"ח ולתקנות רואי חשבון (התנהלות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשכ"ה-1965. אדמירל הורתה לרו"ח שטיינמץ באופן מפורש שלא להעביר מסמכים הקשורים אליה ללא אישורה ואישור כזה לא התקבל.
11. ביום 12.04.2018, על יסוד הסכמת הצדדים, נדחתה התביעה כנגד רו"ח שטיינמץ. עוד יצוין כי במסגרת ישיבת קדם משפט מיום 19.01.2019, חזר בו עדן מהסעד למתן חשבונות, כך שהסעד העיקרי שנותר בתביעה דנן הוא הסרת קיפוח המיעוט לפי סעיף 191 לחוק החברות וכן עתירה להרמת המסך שבין חברת האם לבין השותפים.
12. בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים:
מטעם התובע – מר עדן מנצור; רו"ח עמרי בציר.
מטעם הנתבעים – מר רז הלצבנד; רו"ח זוהר אברהם.
דיון והכרעה
13. עדן והנתבעים הם חברי ילדות מהעיר פתח תקווה. בסמוך לשנת 2008 הקימו רז, יהודה אדרי (להלן – יהודה) ועמית מרום (להלן – עמית) את חברת האם.
חברת האם מפעילה, בין בעצמה באופן ישיר ובין באמצעות חברות שבשליטתה, שבע חנויות למכירת בגדים ונעלי מותגים (להלן – הרשת). אחת מחנויות הרשת היא חנות בשם "פלטין" בעיר פתח תקווה (להלן – פלטין).
הפעילות הקמעונאית בפלטין מתחלקת לשני אגפים נפרדים: הראשון, אגף ביגוד המנוהל על ידי חברת "נומרו אונו ייבוא שיווק בע"מ", חברה שמצויה בשליטתם של עמית ויהודה; השני, אגף הנעלה המנוהל על ידי "המחיר הנכון" עוסק מורשה אשר בבעלות פרטית של רז. לכל אגף בפלטין ישנה "קופה רושמת" נפרדת.
14. בחודש פברואר בשנת 2012 עדן החל לעבוד כמוכר נעליים באגף ההנעלה של פלטין. עבודה זו נמשכה כשלוש שנים, עד לחודש ינואר בשנת 2015.
לטענת עדן, במסגרת העסקתו, הבטיחו לו רז, יהודה ועמית כי לאחר שנה בתפקיד וככל שיצליח בו, הוא יצורף לשותפות בחנות נוספת שבכוונתם להקים בעיר נתניה, תחת חברת האם. עדן עבד לילות כימים באגף ההנעלה של פלטין והביא לחנות קהל לקוחות נאמן אשר הגדיל מאוד את כמות המכירות. לנוכח יכולותיו המקצועיות נוסדה אדמירל ועדן צורף אליה כבעל מניות בשיעור אחזקות של 25%.
וכך עלו הדברים מעדותו של עדן לפניי:
"התחלתי לעבוד שם ואחרי שנה ראו את הפוטנציאל שלי ואמרו לי תחסוך כסף ונפתח חנות באור יהודה, בסניף הבא תיכנס איתנו. הסניף השלישי שהיה בכפר סבא נכנסו 3 שותפים, בסניף הרביעי נכנס שקי והוא קיבל זכות לפניי ואני קיבלתי את הזכות החמישית, שזה היה בנתניה, חיכיתי בסבלנות שיפתחו לי חנות"
[פר', עמ' 41, ש' 32-29]
וכן:
"... התמונה העובדתית העולה מהראיות, הנה של אדם שכתוצאה מההערכה הרבה לה זכה מטעם חברת המותגים והשותפים, הוקצו לו רבי מהון המניות המונפק והנפרע של חברת המותגים ואף מונה בה כדירקטור וכמנהל. עובדה זו מעידה באופן הברור ביותר, על ההערכה הרבה לה זכיתי אצל השותפים אשר סמכו עליי כי אנהל חנות חדשה שפתחו, ואהיה שותף עימם"
[סעיף 22 ל-ת/2]
15. גרסתם של השותפים מעט שונה.
לטענת רז, בינו לבין עדן קיימת היכרות מאז ילדותם בגיל חמש. בשנים 2014-2013 ומתוך רצון לסייע לעדן בהיותו נטול השכלה ונעדר רכוש, העסיק רז את עדן כמוכר בחנות נעליים אשר בבעלותו, בעיר פתח תקווה. במהלך העסקתו פנה עדן לרז, יהודה ועמית וביקש מהם לשלבו בעסקיהם ולקדם אותו לתפקיד בכיר על מנת שיוכל להשתכר שכר גבוה יותר. לטענת רז, "תחושת המחויבות האישית שלי כלפי חבר ילדות עלתה וגברה על החשש שכל הזמן קינן בי בהיות עדן נטול השכלה, ניסיון בניהול, הון עצמי, יציבות, וכשבעברו רקע של הסתבכויות עם החוק ושימוש קבוע בסמים והרגלי בילוי בעייתיים להם אני ושותפי היינו עדים" [סעיף 19 ל-נ/3].
16. ביום 27.11.2014, על אף החששות שליוו אותם, ועל מנת לסייע לעדן, הסכימו השותפים לצרף את עדן כבעלים ומחזיק ב-25% ממניות אדמירל. השותפים החזיקו ב-75% ממניות אדמירל באמצעות חברת האם [נספח א ל-נ/3]. השותפים הסכימו למנות את עדן כבר מיומו הראשון כבעל מניות, גם כדירקטור באדמירל [נספח ב ל-נ/3]. לדברי רז: "... הסיבה שפתחנו אתו את החנות הייתה כי רצינו שיהיה לנו כמו שיש לנו, היינו משפחה ורצינו לקדם אותו וזה הסיבה העיקרית שבגינה נפתחה החנות" [פר' עמ' 74, ש' 29-27]
17. עדן שימש מנהל החנות בנתניה במשך כשנתיים, החל מחודש פברואר בשנת 2015 ועד לחודש פברואר בשנת 2017. משכורתו החודשית של עדן עמדה על סך 8,000 ₪ "נטו". במסגרת עבודתו היה עדן האחראי הבלעדי לניהול אדמירל על כל רבדיה - ניהול הקופה והמלאים, גיוס עובדים, מענה להזמנות, משלוחים לבית הלקוח וכיו"ב [פר' עמ' 41, ש' 3-1; סעיף 31 ל-נ/3]. לגרסתו, הוא עבד באדמירל לילות כימים והביא לשגשוגה.
עדן הסביר כי בחודש ינואר בשנת 2017 נזקק לסכום כסף לצרכיו האישיים. בנסיבות אלה, פנה לרז בבקשה לקבלת הלוואה אישית, אך רז סרב. מאחר שהכסף נדרש לעדן בדחיפות, משך אותו מקופת אדמירל כהלוואת בעלים, מבלי לעדכן את השותפים בדבר המשיכה ומבלי לקבל את אישורם לכך. ביום 14.02.2017 עדכן עדן את רז בדבר משיכת הכספים באמצעות הודעת "וואטסאפ" כדלקמן:
"מה קורה,
אני רוצה לשתף אותך ואת עמית ויהודה במשהו שקרא [כך במקור – א.ש.] לי בחודש האחרון נקלעתי לבעיה עם מישהו ועשיתי טעות עם כסף שלקחתי מהעסק בלי ידיעתכם, זה כבר שבוע שאני לא ישן בלילה בגלל שאני יודע שעשיתי משהו שלא מקובל על הדעת.
לא הייתה לי כוונה לקחת ולא להחזיר כל שקל שלקחתי רשום לי ומחר בצהרים אני צריך לקבל כדי להחזיר"
[נספח ז ל-נ/3 (להלן – ההודעה)]
18. ביום 19.02.2017 נפגשו השותפים עם עדן.
עדן הסביר כי בפגישה הבין שבכוונת השותפים "לבנות לו תיק", "לסלק אותו" מאדמירל, לנשל אותו מזכויותיו כדירקטור וכבעל מניות ולהותירו לוט בערפל [סעיף 30 ל-ת/2]. לדבריו, "לאחר פגישה זו, ללא עריכת שימוע כדין, ללא מתן מכתב פיטורים כדין, ניתקו השותפים וחברת המותגים אותי מכל הקשור לפעילות חברת המותגים, ובכלל זה ניתקו אותי מכרטיסי האשראי של חברת המותגים שברשותי, מהווצאפ הקבוצתי של החברה, מהמצלמות המפקחות על עבודת הסניף בנתניה ... נטלו את הרכב בו השתמשתי כמו גם את הדלקן, משל אין לי כל זכויות כעובד, כדירקטור וכבעל מניות בחברה" [סעיף 31 ל-ת/2]. החל ממועד הפגישה ואילך, השותפים עושים באדמירל כבשלם, מבלי לידע את עדן בנעשה. לטענתו של עדן, פעולות אלה של השותפים עולות כדי קיפוח המיעוט כאמור בסעיף 191 לחוק החברות.
19. מנגד, לטענת השותפים, עדן אשר שימש כמנהל אדמירל והאחראי הבלעדי על הקופה והמלאי שלה נעדר מאדמירל למשך שעות ללא התראה או הודעה מוקדמת, הרבה לאחר לעבודה ולא אחת הגיע לעבודה כשהוא טרוט עיניים מחוסר שינה, מהוללות ותחת השפעת סמים. מאחר שאדמירל השיגה פדיון חודשי נמוך התעורר בקרב השותפים חשד כי היא אינה מנוהלת כשורה. בנסיבות אלה, החלו השותפים לערוך בדיקות, לרבות בדיקות המשלוחים שבוצעו ללקוחות במזומן ובחינה של ספרי החשבונות של אדמירל. בנוסף, צפו השותפים בתדירות גבוהה במצלמות האבטחה של אדמירל. בעת צפייה זו, הבחינו השותפים בהתנהלות "חשודה ותמוהה" של עדן. ביום 14.02.2017, לאחר שעדן הבין כי מנוהל אחריו מעקב, הוא הודה בגניבת כספים מאדמירל באמצעות ההודעה ששלח לרז [סעיפים 33, 37-36, 40-39 ל-נ/3].
20. לטענת השותפים, ביום 19.02.2017 הגיע עדן למשרדי חברת האם כשהוא נסער ותחת השפעת סמים. עדן ביקש מרז ויהודה לנהל שיחה מחוץ למשרדי חברת האם [סעיף 41 ל-נ/3]. בפגישה זו, שהוקלטה ותומללה, הסביר עדן כי נקלע לחובות בשל הימורים:
"הימרתי ב"בט" אחי, הפסדתי כסף, לא היה לי איך לשלם. לקחתי כסף מהעסק, באתי סיפרתי לך שלקחתי נכון? זהו, נגמר הסיפור וזהו"
[עמ' 163, ש' 15-14 בנספח ז ל-נ/3]
21. נוכח הודאה זו של עדן, זימנו אותו השותפים "לשימוע בעניין הכוונה לסיים את עבודתך" ליום 06.03.2017 בשעה 20:00 במשרדי אדמירל [נספח יא ל-נ/3]. ביום 11.03.2017 נמסר לעדן מכתב פיטורין, שתוכנו כדלקמן:
"בהמשך לשיחת השימוע שנערכה ביום 06.03.2017 ולאחר שהחברה שקלה את טענותיך ואת מלוא הנתונים ובהסכמתך הוחלט לסיים את העסקתך בחברה לאלתר"
[נספח יג ל-נ/3]
22. לטענת השותפים, מעשי הגניבה של עדן מהווים עבירה פלילית כנגד אדמירל ובעלי מניותיה. לנוכח מעשים אלה, נדרשו השותפים לפעול בצורה מהירה ומידתית, באמצעות פיטוריו של עדן מתפקידו כמנהל החנות וכדירקטור באדמירל. ההתנהלות הפלילית של עדן שוללת את זכותו ליהנות מציפיותיו ומאיינת את זכותו לטעון לקיפוח הלכה למעשה או לזכות בסעד, על פי הכלל הידוע כי לא יצא חוטא נשכר. בעניין זה הפנו השותפים לפסק הדין בע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת (נבו 01.09.2015) (להלן – עניין אדלר).