23. ההסדר החקיקתי של הסרת קיפוח המיעוט מעוגן בסעיף 191 לחוק החברות אשר קובע כדלקמן:
"(א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה"
הסדר זה נועד להגן על בעלי מניות המיעוט מפני חלוקות לא שוויוניות שמבצע הרוב. המונח "קיפוח" אינו מוגדר בחוק והתפיסה הרווחת היא שמדובר בעילה רחבה אשר טומנת בחובה "כל פעולה של הרוב המביאה לדילול אסור של זכויותיו של המיעוט" [אירית חביב סגל דיני חברות כרך א 610 (2007)].
ההלכה הפסוקה אשר דנה במונח "קיפוח" קבעה כי קיפוח מתגבש "במקרים של פגיעה באינטרס מבוסס או בציפייה לגיטימית של בעל מניות בחברה ... ניהולה הכושל של חברה; פגיעה מתמשכת בציפיותיו הלגיטימיות של המיעוט להשתתפות בניהולה השוטף; וכן משבר אמון חריף בין בעלי המניות בחברה פרטית אשר מנוהלת כמעין שותפות – כל אלה מוכרים זה מכבר כנסיבות אשר מקימות את זכותו של בעל מניות המיעוט להסרת הקיפוח ולהפרדת כוחות בחברה ..." [ע"א 4588/19 קרדוש-סאלם נ' חברת קרדוש ושות' בע"מ פסקה 16 לפסק דינו של השופט א' שטיין (נבו, 20.04.2021)].
24. הנטל להוכיח קיומו של קיפוח מוטל על התובע [ע"א 10406/06 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ פסקה 72 (נבו, 28.12.2009); ע"א 8304/06 שכטר נ' אירונאוטיקס מערכות הגנה בע"מ פסקה 10 (נבו, 09.02.2011(]. עדן העלה מספר טענות כנגד השותפים שיש בהם לשיטתו כדי להעיד על קיפוח המיעוט כאמור בסעיף 191 לחוק החברות: אי מסירת פרוטוקולים של האספות הכלליות של אדמירל ודוחות כספיים שלה; אי גילוי מסמכים שניתנה לגביהם החלטה לגלותם בהליך גילוי המסמכים – אסמכתאות דמי ניהול לחברת יער וחלק מדוחות ספירת המלאי; "ריקון" אדמירל באמצעות משיכת דמי ניהול לחברה קשורה; מימון הליכים משפטיים כנגד עדן באמצעות כספי אדמירל; ביטול חד צדדי של כרטיס אשראי של אדמירל שהיה מצוי בידי עדן; ניתוק מכשיר ה"דלקן" ברכבו; נטילת רכב החברה; הסרתו מקבוצת הוואטסאפ של החברה.
נבחן טענות אלה כסדרן.
אי-מסירת פרוטוקולים של האספות הכלליות באדמירל ודוחות כספיים שלה ואי-גילוי מסמכים שניתנה לגביהם החלטה לגלותם בהליך גילוי מסמכים
25. לטענת עדן, ביום 10.04.2017 פנה לשותפים באמצעות בא כוחו, בדרישה לקבלת מסמכים באשר למצבה הכלכלי של אדמירל, הונה, זכויותיה וכן לצורך בדיקת פעולות השותפים באדמירל. הנתבעים סירבו להעביר את המסמכים המבוקשים [סעיפים 42, 44 ל-ת/2]. לפיכך, הוגשה מטעם עדן בקשה לגילוי מסמכים במסגרת ההליך דנן. ביום 16.9.2019 ניתנה החלטת בית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים ובה נקבע כדלקמן:
"בנסיבות אלה ולנוכח הטענות שעולות מכתבי הטענות, אני רואה לנכון להיעתר לבקשה כמפורט להלן ומורה לנתבעים למסור את המסמכים הבאים:
א. כרטסת מלאה של הנהלת חשבונות של החברה לשנים 2015 – 2018.
ב. אסמכתאות על דמי הניהול ששולמו לחברת יער.
ג. מאזן בוחן של החברה לשנת 2018. ככל שקיים מאזן מבוקר לשנה זו ניתן לגלות את המאזן המבוקר חלף מסירת מאזן הבוחן.
ד. דוח ספירת מלאי שנתי של החברה לשנים הקלנדריות 2015 – 2018.
26. עדן העלה ערב רב של טענות באשר לאי-קבלת מסמכים מהשותפים. כך, בתצהיר עדותו הראשית הסביר עדן כי "כלל המסמכים נתקבלו רק לאחר עמל רב ופניות לערכאות השיפוטיות הנדרשות ..." [סעיף 9 ל-ת/2]. עוד טען עדן כי חרף החלטת בית המשפט, האסמכתאות בדבר תשלום דמי ניהול לחברת האם הומצאו לו בתוך "ארגז עם בליל מסמכים שלא יכולתי למצוא בהם את ידיי ורגליי ...". להבנתו של עדן הדבר נעשה על מנת "... להסתיר ככל הניתן את האינפורמציה שנתבקשה מהם" [סעיף 67 ל-ת/2]. בסיכומיו טען עדן כי המסמכים שביקש התקבלו באופן חלקי בלבד. כך, טרם הומצאו לעדן דוחות כספיים של אדמירל לשנים 2020-2019 ופרוטוקולים של האספות הכלליות של אדמירל. בנוסף, בניגוד להחלטת בית המשפט, השותפים לא גילו חלק מדוחות ספירת המלאי של אדמירל. לשיטתו, אי-מסירת מלוא המסמכים היא בגדר קיפוח המיעוט כאמור בסעיף 191 לחוק החברות.
27. אינני מקבל טענה זו של עדן. לכך שני טעמים עיקריים:
ראשית, טענות באשר לאי-גילויים של מסמכים מכוח ההחלטה מיום 16.09.2019 או בכלל, היו צריכות להיות מועלות בשלב מוקדם יותר, קרי - בשלב גילוי המסמכים, ולא במסגרת תצהיר העדות הראשית [סעיפים 70-66 ל-ת/2] והסיכומים [סעיפים 31-29 לסיכומי התובע].
שנית, רז הסביר בעדותו כי אין לאדמירל מאזן מבוקר לשנת 2019 [פר' עמ' 80, ש' 17-14] וכי לא נערכו אספות כלליות באדמירל, כדלקמן:
"ש. אסיפה כללית לשנת 2020 החברה עשתה?
ת. לא ולא ידוע לי שהחברה מחויבת לעשות זאת.
ש. אותה התשובה לשנים 2018, 2019?
ת. אני לא זוכר את התאריכים המדויקים שבהם נעשו אספות כלליות שקשורות לעדן. אך מלבד האספות הכלליות שנעשו לאחר גילוי מעילתו של עדן לא ידוע לי על אספות כלליות נוספות, לא זכור לי"
[פר' עמ' 80, ש' 13-8]
בנוסף, יהודה הגיש תצהיר גילוי מסמכים ספציפי לפיו: "לאחר חקירה ודרישה, לא אותר על ידי הנתבעת דו"ח מלאי לשנת 2015. יצוין בהקשר זה כי באותה תקופה רישומי המלאי היו ידניים ולא נוהלו רישומים דיגיטליים. כמו כן לא אותר על ידי הנתבעת דו"ח מלאי נכון למועד עזיבתו של התובע את החנות" [נספח 23 ל-ת/2].
לאור הודאתם של רז ויהודה באשר לחסרונם של מאזן מבוקר, פרוטוקולים של אספות כלליות ודו"ח מלאי של אדמירל לשנת 2015, ולנוכח הודאתו של עדן במסגרת תצהיר העדות הראשית לפיה "כלל המסמכים נתקבלו", אני דוחה את טענתו של עדן בעניין אי-גילוי המסמכים. ממילא אין באי-מסירת חלק מהמסמכים בנסיבות שעלו לפניי כדי להוות "קיפוח המיעוט".
ריקון קופת אדמירל באמצעות משיכת דמי ניהול לחברת האם ומימון הליכים משפטיים
28. לטענת עדן, השותפים רוקנו את קופתה של אדמירל באמצעות משיכת דמי ניהול לחברת האם בשנים 2018-2015. עוד טען עדן כי השותפים מימנו הליכים משפטיים כנגדו באמצעות כספים שנמשכו מאדמירל.
השותפים התנגדו להעלאת טענות אלה.
לטענתם, טענות אלה הועלו לראשונה במסגרת חוות הדעת מטעם רו"ח עמרי בציר (להלן – רו"ח בציר), אשר ערך חוות דעת בנושא "קיפוח המיעוט" עבור עדן [ת/1] ומהוות הרחבת חזית אסורה.
מנגד, לטענת עדן, טענות אלה הועלו כבר בכתב התביעה. עדן הפנה לסעיף 43 לכתב התביעה ממנו עולה כי בשל העלמת מידע מעדן והעדר גישה לנעשה באדמירל, אין לו יכולת לדעת האם מחולקים דיבידנדים בחברה, מהם רווחיה וכיו"ב.
29. על כתבי הטענות להיות מנוסחים באופן שיתאפשר לבעלי הדין ולבית המשפט להבין מתוכם את חזית המחלוקת. כתבי טענות אינם כתב סתרים בבחינת "צפנת פענח" [ע"א 2161/11 דרור נ' פרץ פסקה 10 לפסק דינו של השופט י' עמית (נבו, 05.02.2013)]. עיון בכתב התביעה מעלה כי לא הועלו בו טענות ברורות ומדויקות באשר לאופן ריקון קופת החברה, קרי - באמצעות משיכת דמי ניהול לחברה קשורה ומימון הליכים משפטיים באמצעות אדמירל.
טענות אלה עלו לראשונה במסגרת חוות הדעת של רו"ח בציר. בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם בית המשפט נענה לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו או אם בעל הדין שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא [ראו: ע"א 5525/10 גני הררי בע"מ נ' מערבי, פ"ד סו(2) 345, 369 (2013); ע"א 7798/17 ליטה ניהול נכסים ומימון בע"מ נ' גני באר שבע בע"מ פסקה 14 (נבו, 18.04.2019)]. העלאת הטענות לראשונה במסגרת חוות הדעת של בציר מהווה אפוא הרחבת חזית אסורה.
30. עם זאת, מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת שערך רו"ח זוהר אברהם (להלן – רו"ח אברהם). בחוות דעתו [נ/2] התייחס רו"ח אברהם בהרחבה לשתי הטענות שעלו בחוות הדעת של רו"ח בציר: ריקון החברה באמצעות משיכת דמי ניהול לחברה קשורה ומימון הליכים משפטיים באמצעות כספי אדמירל. התייחסותו של רו"ח אברהם לשתי טענות אלה בחוות הדעת הכשירה את הרחבת החזית. בנסיבות אלה, נפנה לדון בטענות כסדרן.
ריקון נכסי החברה באמצעות משיכת דמי ניהול לחברת האם
31. כעולה מחוות דעתו של רו"ח בציר, במשך השנים לא חולקו דיבידנדים לבעלי המניות. עם זאת, חלה עלייה בדמי הניהול ששולמו על ידי אדמירל לחברת האם בשנים 2018-2015. רו"ח בציר הסביר כי "דמי הניהול נמשכו על ידי השותפים באמצעותם ו/או באמצעות חברה קשורה פרט לשותף עדן מנצור ... אציין כי לעיתים דמי ניהול מחליף משיכת דיבידנד ומאחר ולא קיבלתי תחשיב מדויק לעלות דמי הניהול בה מחויבת החברה כולל אסמכתאות הדבר הינו מעיד כי קיים חשש לאמור". לבסוף העריך רו"ח בציר כי "מאחר ומר עדן מנצור אינו מקבל דמי ניהול ואף אינו מוצע לו לקחת חלק בניהול הנ"ל נראה כי מעיד על אפליית המיעוט" [עמ' 4 ל- ת/1].
על בסיס מסקנתו של רו"ח בציר, טען עדן כי השותפים משכו מאדמירל דמי ניהול לחברת האם, שעה שנמנעו מחלוקת דיבידנדים לבעלי המניות באדמירל. פעולה זו עולה כדי קיפוח המיעוט.
32. מנגד, לטענת השותפים, דמי הניהול שמשכה חברת האם מאדמירל בשנים 2018-2015 הם דמי ניהול מוסכמים אשר נחלקים לשניים:
הראשון - החזר הוצאות בגין שירותים שסיפקה חברת האם לאדמירל החל מחודש פברואר בשנת 2015.
השני - דמי ניהול בגין תשלומי שכר עודפים ששולמו לעדן בהתאם להסכמת הצדדים לתקופה שמחודש פברואר 2016 ועד לחודש פברואר 2017 וסווגו כדמי ניהול משיכת רווחים. השותפים ועדן הגיעו להסכמה לפיה עדן יקבל העלאה לשכרו שעמד עד לאותה עת על סך 8,000 ₪ נטו לחודש. סכום ההפרש אותו יקבל עדן מעבר לסך 8,000 ₪ יחשב כמשיכת רווחים לעדן בגין אחזקותיו. בהתאמה, גם חברת האם תהיה זכאית למשיכת רווחים בסכום הפרש זה, בהתאם לשיעור אחזקותיה (75%). משיכת רווחים זו תיחשב כדמי ניהול כנגד חשבונית אותה תפיק חברת האם לאדמירל [סעיפים 28-27 ל-נ/3].
33. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי במוצגים, אני מעדיף במחלוקת זו את עמדת הנתבעים. ואפרט.
טענתו של עדן אינה מתיישבת עם המידע שעלה בחוות דעתו של רו"ח אברהם. ממצאיו של רו"ח אברהם בחוות דעתו נשענו על מאזני בוחן של חברת האם [פר' עמ' 54, ש' 19; ת/3; ת/5], דוחות כספיים של אדמירל, פירוט השירותים שסיפקה חברת האם לאדמירל ותלושי שכר של עדן. רו"ח אברהם הסביר כי תשלומי דמי הניהול לחברת האם כללו שני רכיבים:
רכיב הראשון – דמי ניהול בגין החזר כספי לשירותים שסיפקה חברת האם לאדמירל. השירותים אותם סיפקה חברה האם לאדמירל כוללים: דמי שכירות בגין משרד, דמי שכירות בגין מחסן, הוצאות פרסום, עלויות אחזקת חנות, דמי אחזקת מחשב, תשלום הוצאות לחברת וריפון, הוצאות משרדיות, הוצאות משפטיות וביקורת, הוצאות אריזה, הוצאות ביטוח, הוצאות כיבוד, שמירה ואבטחה, הוצאות תקשורת, הוצאות רכב, הוצאות יבוא וכיו"ב [סעיף 2.1.1.א ל-נ/2].
רכיב השני – תשלומי שכר עודפים, ששולמו גם לעדן בהתאם לבקשתו ולפי הסכמת הצדדים. תשלומים אלה סווגו כמשיכת רווחים.
34. באשר לרכיב דמי ניהול בגין החזר ההוצאות, התרשמתי שחברת האם אכן העניקה שירותי ניהול לאדמירל [פר' עמ' 45, ש' 36-32, עמ' 46, ש' 5-1]. חוות הדעת של רו"ח אברהם שיקפה באופן ברור ומקיף את דמי הניהול שגבתה חברת האם מאדמירל בשנים 2018-2015, לעומת דמי הניהול שהייתה אמורה לגבות מאדמירל בהתאם לדו"ח "פירוט שירותים" שסיפקה חברת האם לאדמירל. רו"ח אברהם נחקר על ממצאי חוות דעתו וממצאים אלה לא נסתרו. מחוות דעתו של רו"ח אברהם עולה בבירור כי דמי הניהול שגבתה חברת האם מאדמירל בין השנים 2018-2015 מתבססים על שירותים ממשיים שהעניקה חברת האם לאדמירל. יתר על כן, התברר כי חברת האם גבתה בחסר את הוצאותיה בגין השירותים שסיפקה לאדמירל.
כאשר עומת רו"ח בציר בחקירה שכנגד עם ממצאי חוות הדעת של רו"ח אברהם, הוא אישר כי ייתכן שהיה משנה את מסקנתו בדבר דמי הניהול לו היו מונחים לפניו מאזני הבוחן של חברת האם. כך עלו הדברים מעדותו:
"ש. אם אני מסביר לך ומראה לך שדמי הניהול ניתנו עבור החזר הוצאות לחברה קשורה אז תשנה את חוות דעתך? דמי הניהול שאתה טוען שגדלו ואינם סבירים יש להם הסבר ואלה החזר הוצאות לחברה קשורה, אז תשנה את חוות דעתך בנושא זה?
ת. אם נקבל אסמכתאות של הוצאות של חברת האם שיהיו סבירים והנתונים יתמכו בזה שצריך שיצא מחברת האם וצריך לחייב את חברת הבת אז כן"
[פר' עמ' 29, ש' 31-30]
35. במסגרת ישיבת ההוכחות טען עדן לראשונה, באמצעות בא כוחו, כי מאזני הבוחן של חברת האם עליהם נשען רו"ח אברהם בחוות דעתו, לא גולו. בסיכומיו חזר עדן על טענות אלה תוך שהוא מסביר כי מדובר במסמכים מהותיים לנושא הקיפוח ועצם הסתרתם מקימה חזקה ברורה לקיפוחו [סעיף 36 לסיכומי עדן]. אף אם אניח לזכותו של עדן כי מאזני הבוחן של חברת האם לא גולו, הרי שטענה זו הייתה צריכה לעלות מיד עם הגשתה של חוות הדעת של רו"ח אברהם ביום 11.05.2020 עת התברר לעדן כי רו"ח אברהם עשה שימוש בנתונים גולמיים של חברת האם [ראו נספחים ז-ח לחוות הדעת]. העלאת טענה שנוגעת לגילוי מסמכים בשלב דיוני מאוחר מחטיאה את מטרת הליך גילוי המסמכים ואף אינה מסייעת לעדן בהתחשב בכך שנטל הראיה להוכחת טענת הקיפוח מוטל לפתחו.
מכל מקום, ובכך עיקר - עדן הודה בחקירה שכנגד כי חברת האם סיפקה שירותים ריאליים לאדמירל: