27. אינני מקבל טענה זו של עדן. לכך שני טעמים עיקריים:
ראשית, טענות באשר לאי-גילויים של מסמכים מכוח ההחלטה מיום 16.09.2019 או בכלל, היו צריכות להיות מועלות בשלב מוקדם יותר, קרי - בשלב גילוי המסמכים, ולא במסגרת תצהיר העדות הראשית [סעיפים 70-66 ל-ת/2] והסיכומים [סעיפים 31-29 לסיכומי התובע].
שנית, רז הסביר בעדותו כי אין לאדמירל מאזן מבוקר לשנת 2019 [פר' עמ' 80, ש' 17-14] וכי לא נערכו אספות כלליות באדמירל, כדלקמן:
"ש. אסיפה כללית לשנת 2020 החברה עשתה?
ת. לא ולא ידוע לי שהחברה מחויבת לעשות זאת.
ש. אותה התשובה לשנים 2018, 2019?
ת. אני לא זוכר את התאריכים המדויקים שבהם נעשו אספות כלליות שקשורות לעדן. אך מלבד האספות הכלליות שנעשו לאחר גילוי מעילתו של עדן לא ידוע לי על אספות כלליות נוספות, לא זכור לי"
[פר' עמ' 80, ש' 13-8]
בנוסף, יהודה הגיש תצהיר גילוי מסמכים ספציפי לפיו: "לאחר חקירה ודרישה, לא אותר על ידי הנתבעת דו"ח מלאי לשנת 2015. יצוין בהקשר זה כי באותה תקופה רישומי המלאי היו ידניים ולא נוהלו רישומים דיגיטליים. כמו כן לא אותר על ידי הנתבעת דו"ח מלאי נכון למועד עזיבתו של התובע את החנות" [נספח 23 ל-ת/2].
לאור הודאתם של רז ויהודה באשר לחסרונם של מאזן מבוקר, פרוטוקולים של אספות כלליות ודו"ח מלאי של אדמירל לשנת 2015, ולנוכח הודאתו של עדן במסגרת תצהיר העדות הראשית לפיה "כלל המסמכים נתקבלו", אני דוחה את טענתו של עדן בעניין אי-גילוי המסמכים. ממילא אין באי-מסירת חלק מהמסמכים בנסיבות שעלו לפניי כדי להוות "קיפוח המיעוט".
ריקון קופת אדמירל באמצעות משיכת דמי ניהול לחברת האם ומימון הליכים משפטיים
28. לטענת עדן, השותפים רוקנו את קופתה של אדמירל באמצעות משיכת דמי ניהול לחברת האם בשנים 2018-2015. עוד טען עדן כי השותפים מימנו הליכים משפטיים כנגדו באמצעות כספים שנמשכו מאדמירל.
השותפים התנגדו להעלאת טענות אלה.
לטענתם, טענות אלה הועלו לראשונה במסגרת חוות הדעת מטעם רו"ח עמרי בציר (להלן – רו"ח בציר), אשר ערך חוות דעת בנושא "קיפוח המיעוט" עבור עדן [ת/1] ומהוות הרחבת חזית אסורה.
מנגד, לטענת עדן, טענות אלה הועלו כבר בכתב התביעה. עדן הפנה לסעיף 43 לכתב התביעה ממנו עולה כי בשל העלמת מידע מעדן והעדר גישה לנעשה באדמירל, אין לו יכולת לדעת האם מחולקים דיבידנדים בחברה, מהם רווחיה וכיו"ב.
29. על כתבי הטענות להיות מנוסחים באופן שיתאפשר לבעלי הדין ולבית המשפט להבין מתוכם את חזית המחלוקת. כתבי טענות אינם כתב סתרים בבחינת "צפנת פענח" [ע"א 2161/11 דרור נ' פרץ פסקה 10 לפסק דינו של השופט י' עמית (נבו, 05.02.2013)]. עיון בכתב התביעה מעלה כי לא הועלו בו טענות ברורות ומדויקות באשר לאופן ריקון קופת החברה, קרי - באמצעות משיכת דמי ניהול לחברה קשורה ומימון הליכים משפטיים באמצעות אדמירל.
טענות אלה עלו לראשונה במסגרת חוות הדעת של רו"ח בציר. בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם בית המשפט נענה לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו או אם בעל הדין שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא [ראו: ע"א 5525/10 גני הררי בע"מ נ' מערבי, פ"ד סו(2) 345, 369 (2013); ע"א 7798/17 ליטה ניהול נכסים ומימון בע"מ נ' גני באר שבע בע"מ פסקה 14 (נבו, 18.04.2019)]. העלאת הטענות לראשונה במסגרת חוות הדעת של בציר מהווה אפוא הרחבת חזית אסורה.
30. עם זאת, מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת שערך רו"ח זוהר אברהם (להלן – רו"ח אברהם). בחוות דעתו [נ/2] התייחס רו"ח אברהם בהרחבה לשתי הטענות שעלו בחוות הדעת של רו"ח בציר: ריקון החברה באמצעות משיכת דמי ניהול לחברה קשורה ומימון הליכים משפטיים באמצעות כספי אדמירל. התייחסותו של רו"ח אברהם לשתי טענות אלה בחוות הדעת הכשירה את הרחבת החזית. בנסיבות אלה, נפנה לדון בטענות כסדרן.
ריקון נכסי החברה באמצעות משיכת דמי ניהול לחברת האם