42. גיוס הון בחברה משפיע על בעלי המניות בה בשני אופנים – ראשית, לאחר שנכנס לחברה הון נוסף, הדבר מעלה את ערך החברה, וכנגזרת – מעלה את ערך המניות. שנית, החברה מקצה מניות כנגד ההון החדש. כתוצאה מכך, החלק היחסי של כל בעל מניה שלא לקח חלק בהשקעה בתוך סל המניות – קטן, וחלקו כבעל מניות - מדולל.
ההשפעה של הנפקת מניות כנגד גיוס הון על בעלי המניות הקיימים בחברה שאינם לוקחים בה חלק, נגזרת בין היתר מהמחיר בו מוצעות המניות. אפשרות אחת היא כי המניות מונפקות בהתאם לערך הריאלי שלהן. במקרה כזה, מדולל שיעור האחזקות של בעלי המניות שאינם משתתפים בהנפקה, באופן המצמצם לכן את יכולת ההשפעה שלהם בחברה (דילול כזה מכונה "דילול בשיעור האחזקות" בחברה). אולם ערך מניותיהם אינו נפגע. האפשרות אחרת היא של הנפקה המבוצעת בשווי הנמוך מערכן הריאלי של המניות. הנפקה כזאת מביאה לא רק לדילול בשיעור האחזקות אלא גם לדילול המכונה "דילול בערך המניות" של אותם בעלי מניות שלא לקחו בה חלק (ר' ע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' מולר (25.9.2016)).
43. באילו נסיבות יש לראות בדילול שנגרם לבעלי מניות שלא לקחו חלק בגיוס הון, כמקפח?
נתייחס תחילה בקצרה להחלטה שתוצאתה היא דילול בשיעור האחזקות, קרי החלטה על גיוס בהתאם לערך הריאלי של המניות. החלטה כזו היא בדרך כלל החלטה המיטיבה עם החברה (שמגייסת הון נוסף) ולכן עם בעלי המניות כולם. כאשר לכל בעלי המניות יש הזדמנות שווה לקחת חלק בהנפקה, מדובר על פני הדברים בהחלטה שוויונית שאינה מקפחת. בהקשר זה הבהירה המלומדת פרופ' צ' כהן במאמרה (בעמ' 46-47) כדלקמן:
"אם יחליט הרוב על הגדלת הון המניות של החברה, לא יוכל המיעוט לטעון טענת קיפוח עקב כך שאין לו אמצעים כספיים להשקיע בחברה, ועל כן ייפגע אחוז החזקתו בחברה. אין למיעוט ציפייה לגיטימית לכך שהון החברה לא יגדל, ועל כן אין מקום במקרה כזה לטעון קיפוח".
44. החריג לכלל זה קיים כאשר ההחלטה אודות גיוס ההון לא נעשית מטעמים עסקיים של החברה וצורך שלה בהון נוסף, אלא רק כדי לדלל את חלקם של חלק מבעלי המניות שאינם צפויים לקחת בה חלק. אם נועדה ההנפקה רק כדי לדלל את זכויותיהם של חלק מבעלי המניות (וההנפקה היא הדרך לעשות זאת), ההנפקה עשויה להיחשב להנפקה מקפחת.
לאור האמור לעיל, הרי שכדי לבחון האם מדובר בהנפקה מקפחת, יש לבחון האם לחברה אכן נדרשו כספים נוספים לצורך פעילותה, והאם היו דרכים אלטרנטיביות להשגת ההון הנדרש חלף גיוס הון פנימי. כאשר בית-המשפט מגיע למסקנה שההנפקה נעשתה משיקולים כלכליים ועסקיים הנוגעים לתועלתה וטובתה של החברה, ההחלטה אודות גיוס ההון לא תיחשב כמקפחת. מנגד, כאשר בית-המשפט מגיע למסקנה שהגיוס לא היה נחוץ לטובתה של החברה, ההחלטה עשויה להיחשב מקפחת, אף אם המניות הוקצו בערכן הריאלי (ר': פסק-דינו של השופט ע' גרשון בת"א (חי') 887/05 דוכן נ' קהת ואח' (2.2.2010); ור' גם: ע"א 132/81 ג'י.בי. טורס בע"מ נ' חאייק (15.5.1984) - במקרים אלה נדחתה טענת הקיפוח בגין דילול שיעור האחזקות, בין היתר משום שנקבע שהחברה נזקקה לגיוס הון ושנעשה שימוש בכלי של גיוס ההון למטרה נאותה).