אכן וכפי שהבהרתי לעיל, גם כאשר נדונה הנפקת מניות בחברה לצורך גיוס הון והערכת שוויה לצורך כך, ייתכנו נסיבות הכופות למעשה על חלק מבעלי המניות להשתתף בהנפקה כדי שערך מניותיהם לא ידולל. כן יתכן שבעל השליטה מעצב את תנאי ההנפקה כדי להבטיח שרק הוא ייקח בה חלק ויוכל לנצל אותה לצורך העברת ערך מידי המיעוט לידיו. מבחינה זאת החששות הנוגעים להצעת זכויות עשויים להיות דומים לאלה שצוינו ביחס להצעת רכש מלאה. יחד עם זאת – ובשונה מהצעת רכש מלאה, כאשר מדובר בהצעת זכויות שוויונית, כל אחד מבעלי המניות יכול באופן עקרוני להיענות לה (ולהימנע מדילול חלקו), ולא רק בעל השליטה; ומנגד אף אחד מהם אינו חייב להיענות להצעה. בעלי המניות שלא ייקחו חלק בגיוס ההון, ייוותרו בעלי מניות בחברה, וייהנו מהגיוס ומהמשאבים שהוא מעניק לחברה לצורך קידום מטרותיה העסקיות.
בנוסף, הצעת זכויות שוויונית מעמידה לכאורה את כל בעלי המניות בסיכון זהה לכך שאם הם לא ישתתפו בה – חלקם בחברה ידולל. כמו כן, בשונה מהצעת רכש מלאה, לאחר ההנפקה החברה ממשיכה להתקיים ולכן, ככל שהיא נסחרת בבורסה, ניתן לבחון האם בעל השליטה ניצל את מעמדו כדי לקבוע את עיתוי ההנפקה כתלות במחיר השוק (תנ"ג (מרכז) 22387-05-15 שילוני נ' טום ויילר (16.6.2019, השופט ב' ארנון) (להלן: "עניין שילוני")) לאור כל אלה, לא ניתן לגזור גזירה שווה מהפסיקה הנוגעת לסעד הערכה והערכת ה"שווי ההוגן" במסגרתה, לשאלת האופן בו יש לבחון את שווי החברה לצורכי גיוס הון נוסף בה בדרך של הנפקת זכויות.
52. בחינת שווין הריאלי של המניות לצורך גיוס הון צריך להביא בחשבון את מטרתו – מכירת מניות נוספות של החברה לניצעים (שעשויים כאמור להיות בעלי המניות הקיימים בלבד, צדדים שלישיים או הציבור הרחב), וזאת כדי להזרים הון נוסף לחברה לשם קידום מטרותיה העסקיות. מאחר שמדובר בעסקה למכירת מניות נוספות של החברה, אני סבורה - כפי שאבהיר להלן, כי כדי לבחון האם היא נעשתה באופן מקפח, יש להשוות את המחיר שהחברה דרשה עבור המניות למחיר המניות כפי שהן היו נקבעות בעסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון. כאשר המחיר שנדרש עבור המניות זהה או דומה למחיר השוק של המניות, ההנפקה לא תיחשב בדרך-כלל למקפחת. כאשר אין למניות מחיר שוק, ניתן לפנות לאמצעים אחרים לצורך הערכתו של המחיר שהיה מתקבל בעסקה מרצון, ולהשוות את המחיר הזה למחיר בו הוצעה המניה במסגרת גיוס ההון.