55. גם בע"א 741/01 קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן ז"ל (פ"ד נז(4) 171 (2003), להלן: "עניין קוט"), נדונה הנפקת מניות והערך בו הן הונפקו. באותו עניין הסתמך בית-המשפט העליון על עסקאות שונות שנעשו במניות החברה בערכים גבוהים יותר מהערך שנקבע לצורך ההנפקה, וקבע שהמשיבים לא הרימו את הנטל להסביר את הפער בין שווי המניות בעסקאות הללו לבין הערכת השווי לצורך ההנפקה. העולה מפסק הדין הוא אם כן כי בהיעדר הסבר המצדיק את פערי השווי, בית-המשפט יקבע את השווי הריאלי של המניות לצורך ההנפקה בהסתמך על עסקאות שנעשו במניות החברה בנקודות זמן הסמוכות אליה.
56. על העדיפות שיש לתת למחיר השוק על פני הערכות אחרות ביחס למחיר מניות בחברה, ניתן ללמוד גם מפסק הדין בע"א 9491/04 שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ (23.8.2006) (להלן: "עניין שטרית"). באותו עניין נבחנה השאלה האם מניות החברה נמכרו במחיר נמוך מהמחיר הסביר, כאשר טענת המערערים בהקשר זה התבססה על שווי נכסי המקרקעין של החברה ועל חוות-דעת מומחים. בית-המשפט (השופט (כתוארו אז) א' גרוניס), הבהיר כי "חוות-דעת אינה מהווה תחליף לקונה שמוכן לרכוש את הנכס המוצע למכירה. הערכת שווי אינה שוות ערך להצעת מחיר" ולכן יש להעדיף את המחיר שנקבע בעסקה בין קונה ומוכר מרצון על פני המחיר שנקבע בחוות-דעת.
כאשר מניה נסחרת בבורסה, מחיר השוק שלה עשוי לשמש אינדיקציה טובה למחיר "ריאלי" שנקבע כתוצאה מהחלטות של קונים ומוכרים מרצון ביחס לאופן בו הם מעריכים את שווי החברה והמניה – בין כמוכרים או כקונים. כך, ההנחה העומדת ביסודו של שוק ההון היא כי שער המניה בבורסה משקלל את המידע הזמין בשוק לגבי החברה (Eugene F. Fama, Efficient Capital Markets: A Review of Theory and Empirical Work, The Journal of Finance (1970); ר' גם אירית חביב-סגל, דיני חברות (כרך א', 2007) בעמ' 83-82). לכן, כאשר מניותיה של חברה נסחרות בבורסה, מחיר השוק של המניות מעיד בדרך כלל ובהעדר הסבר אחר, על ההיצע והביקוש של המניה הנגזרים מהמידע ההיסטורי והנוכחי לגביה (ר' ע"פ 220/17 דנקנר נ' מדינת ישראל ; ור' גם ענין שילוני; וידלין).
מחיר שוק איננו רק מחיר בורסאי, וניתן להסתמך גם על עסקאות מחוץ לבורסה שבוצעו בסמוך להנפקה במניית החברה. גם עסקאות כאלה משקפות החלטה של מוכר וקונה מרצון שאינם במצב של ניגוד עניינים ביחס לשווי שהם מייחסים לחברה ולמניותיה. אם בוצעו עסקאות פרטיות במניית החברה מחוץ לבורסה (כפי שהיה בענין קוט), הרי בהיעדר ראיה אחרת, ניתן להניח גם לגביהן כי הן משקפות את שווי השוק של המניה.