באופן דומה בהחלטתי בת"א (ת"א) 44736-03-19 מימון נ' אונבו טכנולוגיות מזון בע"מ נקבע כי הוכח שלמשיבים היה אינטרס מובנה להעריך את שווי החברה בחסר שכן הם היו מודעים לכך שהמבקש לא ייקח ככל הנראה חלק בגיוס ההון. כן נקבע שהחשש האמור מתגבר גם לנוכח העובדה שבין הצדדים ישנו סכסוך המתנהל מזה זמן ולנוכח המחלוקות בין הצדדים ביחס לשווי החברה. מעבר לכל אלה צוין כי המבקש טען כי שווי הפטנט של החברה שהוצג בספריה עולה בהרבה על שוויו לצורך גיוס ההון, וכי המשיבים דחו הצעה למכור את אחזקותיהם לפי שווי חברה גבוה יותר. מכלול הנסיבות האמור הצדיק את העברת הנטל לכתפי המשיבים להבהיר מדוע הם העריכו את החברה בשווי בו היא הוערכה לצורכי ההנפקה.
אינני סבורה שיש צורך להכריע בשאלה זו גם במסגרת פסק דין זה. זאת מאחר שכפי שיובהר, בין אם די בהוכחת חשש מובנה לקיפוח; ובין אם מוטל על התובעים להוכיח – לצורך העברת הנטל לנתבעים – גם קיומו של חשש כי שווי המניה בהנפקה נפל לכאורה משוויה הריאלי – התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם. לכן עובר הנטל המשני לכתפי הנתבעים להוכיח כי המחיר בו הונפקו המניות לא קיפח את התובעים.
64. לסיכום נקודה זו – ציפיותיו הלגיטימיות של בעל מניות נפגעות כאשר חברה מגייסת הון ומנפיקה מניות תמורת מחיר הנופל ממחירן הריאלי. זאת מאחר שהנפקת מניות כזו מסיטה ערך מבעלי המניות שאינם משתתפים בהנפקה ומקפחת אותם. בדומה לכל טענת קיפוח, הנטל הראשוני מוטל על התובעים. הם יעמדו בו אם יבססו חשש מובנה לכך שמחיר ההנפקה נקבע בדיסקאונט. חשש מובנה כזה יוכח מקום בו לבעל המניות שיכול היה להשפיע על קביעת המחיר היה אינטרס שההנפקה תבוצע בהערכת חסר. השאלה האם די בהוכחת חשש מובנה כזה או שעל בעל המניות התובע להראות גם שהמניה הונפקה בדיסקאונט היא שאלה שאין הכרח להידרש לה במסגרת פסק דין זה.
טענת קיפוח בהנפקה בחברה ציבורית
65. ככלל, החשש מפני קיפוח בהתייחס להחלטה אודות גיוס הון בחברה, מאפיין גיוסי הון בחברות פרטיות ולא בחברות ציבוריות. כפי שהובהר לעיל, החשש לקיפוח קיים בעיקר כאשר לחלק מבעלי המניות בחברה אין כל תמריץ לרכוש בה מניות נוספות. חשש כזה מאפיין במקרים רבים חברות פרטיות, שבהן האפשרות של בעלי מניות המיעוט ליהנות מהשקעתם היא מינימלית, ולא אחת חסר להם מידע אודות השווי הריאלי של החברה ושל מניותיה. כזהו המצב כאשר בעלי מניות המיעוט אינם עובדים בחברה וכאשר החברה אינה מחלקת דיווידנד. במקרים כאלה בעלי מניות המיעוט ייטו לא להשקיע כספים נוספים בחברה מחשש כי כספים אלה ינוצלו לתשלום שכר לבעלי המניות האחרים העובדים בחברה. כאמור, העדר התמריץ של חלק מבעלי המניות להשתתף בהשקעה הוא אחד הסממנים לקיומו של חשש לקביעת מחיר הנפקה בחסר – שייטיב עם אותם בעלי מניות שישתתפו בגיוס ההון ויוכלו לרכוש תמורת מחיר נמוך מניות נוספות.