6. לקראת ההנפקה הראשונה פנו התובעים 1-6 מספר פעמים אל החברה והעלו טענות בקשר למהלכים הצפויים. תחילה הועלו טענות בקשר עם הנפקת הזכויות הצפויה, כאשר התובעים 1-6 דרשו בין היתר לברר אם מחירה ייקבע בהסתמך על הערכת שווי לחברה שתבוצע על-ידי מעריך שווי בלתי-תלוי (נספחים 19-23 לכתב התביעה; נספח 51 לתצהיר התובע 1). בהמשך העלו התובעים (הן התובעים 1-6 והן התובעים 7-8) טענות ביחס לחוסר בהירות בדיווח מיום 27.3.2016 בקשר עם גיוס ההון הצפוי; טענות כנגד גיוס ההון שנבחר; כמו גם טענות הנוגעות להעמדת הערבות על-ידי מר גולדפינגר, התחייבותו המוקדמת להשתתף בהנפקה, אופן סיווגן של הסכמות אלה עם מר גולדפינגר ואישורן בהתאם לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") (נספחים 28-31 לכתב התביעה).
לאחר פרסום דו"ח הצעת המדף פנו התובעים פעם נוספת לחברה, וטענו בין היתר כי מדובר בהנפקה המקפחת את בעלי מניות המיעוט, מבוצעת בשווי נמוך ולא ריאלי, וכי הזמן שנקבע לביצועה הוא קצר מידי (נספחים 35-36 לכתב התביעה). (במאמר מוסגר יצוין כי הצדדים נחלקו ביניהם בשאלה האם המכתבים נשלחו גם מטעמם או על דעתם של התובעים 2-4 והאם אלו התנגדו להנפקה. כפי שיובהר בהמשך, אינני סבורה שיש נפקות למחלוקת האמורה).
הרקע להנפקה השנייה מחודש נובמבר 2016
7. ביום 4.9.2016 פרסמה החברה דיווח מיידי בו היא הודיעה כי היא חתמה על הסכם לרכישת נכס מסחרי במדינת מסצ'וסטס שבארה"ב במחיר כולל של 13,750,000 דולר (להלן: "עסקת מסצ'וסטס"). לעניין אופן מימונה של העסקה ציינה החברה כי בכוונתה ללוות 70% מסכום התמורה ממוסד פיננסי בארה"ב ולגייס את יתרת התמורה באמצעות גיוס הון (נספח 43 לכתב התביעה).
בעקבות דיווח זה הוגשה במסגרת התביעה הראשונה בקשה לצו מניעה זמני, בה התבקש בית-המשפט בין היתר לאסור על החברה לבצע הנפקת מניות במחיר הנמוך מסך של 7.41 ₪ למניה. ביום 27.9.2016 ניתן הגיעו הצדדים להסכמה שניתן לה תוקף של החלטה, לפיה גיוס ההון לצורך עסקת מסצ'וסטס באמצעות הנפקה ציבורית, ייעשה לפי שווי הוגן אותו יקבע מומחה מטעם בית-המשפט, שווי שיהווה את מחיר המינימום להנפקה. ביום 23.10.2016 ניתנה חוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט, מר מנחם פרלמן (להלן: "מר פרלמן"), בה נקבע כי המחיר המינימאלי למניה יעמוד על 6.07 ₪ (נספח 2 לכתב התביעה).
8. ביום 2.11.2016 פרסמה החברה דוח הצעת מדף לצורך הנפקה על בסיס מחיר המינימום של 6.07 ₪ למניה (להלן: "ההנפקה השנייה"). ביום 3.11.2016 דיווחה החברה כי לא התקבלו כל הזמנות לרכישת מניות בהנפקה זו (נספח 68 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע 1). כפי שיובהר בהמשך, הצדדים חלוקים ביניהם אודות הסיבה לכישלון ההנפקה. לטענת הנתבעים, ההנפקה נכשלה בשל כך שהמחיר שקבע מר פרלמן היה גבוה מדי; בעוד שהתובעים טוענים כי למר גולדפינגר היה אינטרס בהכשלתה ולכן לא נקבע בה תנאי של התחייבות לחזרת המניות למסחר בבורסה.