באשר לסיבה בשלה נקבע מחיר המינימום כפי שהוא נקבע, אני סבורה כי תהיה הסיבה לכך אשר תהיה, מאחר שמדובר במכרז שהמחיר הסופי נקבע בהתאם לו, יש לתת משקל למחיר שנקבע למניה במסגרת זו. אינני סבורה כי התובעים הוכיחו כי למחיר המינימום שנקבע על-ידי החברה יש השלכה משמעותית על המחיר הסופי שהתקבל במכרז. כאמור, גם ד"ר מופקדי הסכים כי במכרז ציבורי נקבע המחיר בהתאם לכוחות השוק. כאשר המכרז מכוון קודם כל למשקיעים מתוחכמים, וכאלה הם הגופים המוסדיים, יש משקל רב יותר להנחה זו. מאחר שבהנפקה השלישית לא היו קיימים החסמים להשתתפות נושא ההנפקה הראשונה, יש מקום לכן לתת משקל משמעותי למחיר שהתקבל בה, כאינדיקציה לאופן בו השוק העריך את שווין של מניות החברה.
101. יתרה מכך, לאור כל האמור לעיל, האינטרס של בעל השליטה במסגרת ההנפקה השלישית היה שונה מהאינטרס שלו בהנפקה הראשונה. כפי שהובהר, בהנפקה הראשונה ניתן היה להניח כי הוא יהיה המשתתף העיקרי שירכוש מניות במסגרתה. אולם, וכפי שהבהיר פרופ' עדן, כאשר מדובר בהנפקה של מניות סחירות, בעל השליטה לוקח סיכון כי אם מחיר ההנפקה יהיה נמוך, המניות יירכשו על-ידי אחרים באופן שעלול לדלל את חלקו בחברה. כפי שפרופ' עדן מציין, מישהו עלול "לחטוף" מניות מבעל השליטה, בעיקר כאשר ההנפקה מבוצעת בדרך של מכרז (ר' עמ' 99, ש' 13 – עמ' 100, ש' 7).
102. המסקנה שלעיל מתחזקת לאור העובדה שלאחר ההנפקה השלישית אכן חזרה מנית החברה להיסחר בבורסה. בהתאם לחוות-דעתו של המומחה מטעם הנתבעים, מחיר המסחר הממוצע של המניה ב-30 הימים שאחרי ההנפקה השלישית היה דומה למחיר המניה בהנפקה. המחיר הממוצע היה כ-4.82 שהם 3.6% מעל למחיר שנקבע בהנפקה (4.65 ₪ - סע' 13.8 לחוות-דעתו). נתון זה אודות המחיר שקבע השוק למניה במהלך המסחר בה במשך פרק זמן של 30 יום, תומך במסקנה לפיה המחיר שנקבע למניה בהנפקה השלישית שיקף את התמחור הריאלי שלה.
התובעים לא התייחסו לטענות הנתבעים בהקשר זה, ולא הבהירו את עמדתם ביחס למחיר המניה בסמוך לאחר ההנפקה השלישית. לתובעים לא היה לכן הסבר לשאלה מדוע בסמוך לאחר ההנפקה השלישית, השוק לא "תיקן" את המחיר החסר (לגישתם) של המניה כפי שזה נקבע לצורך ההנפקה.
103. טענת התובעים בהקשר זה הייתה כי שווי השוק של המניה בבורסה אינו ראיה מכרעת לשווי הריאלי שלה. הם אף ציינו כי כאשר קיים דיסקאונט משמעותי בין מחיר הנכסים של החברה לבין המחיר השוק של מניותיה, על החברה לבחון את עצמה ולהבין את המקור להפרש הזה. לגישתם, לא ניתן "להכשיר" באופן אוטומטי הנפקה בהתאם לשווי המניות בבורסה. בפרט הם טענו כי בחברות נדל"ן אסור להנפיק מניות בשווי שהוא נמוך יותר משווי החברה בספריה לפני בחינת השאלה ממה נובע הפער הזה.