לאור האמור, אני סבורה כי הנתבעים הוכיחו שמחיר המניה בשוק בהנפקה השלישית ואחריה, שיקף את השווי הריאלי של המניה באותה עת.
האם מחיר המניה בסמוך לאחר ההנפקה השלישית שיקף את שוויה הריאלי בהנפקה הראשונה?
106. האם השווי הריאלי של המניה מיד לאחר שהיא חזרה להיסחר בבורסה (בפברואר 2017) הוא אינדיקציה לשוויה הריאלי בהנפקה הראשונה (באפריל 2016)?
הנתבעים – שטענו כי מדובר באינדיקציה משמעותית לשוויה הריאלי של המניה, הם אלה שהנטל עליהם להוכיח זאת. אני סבורה כי הנתבעים הרימו את הנטל וזאת מאחר שהמסקנה לפיה מחיר המניה בהנפקה השלישית הוא אינדיקציה משמעותית לשוויה בהנפקה הראשונה, עולה גם מגישת התובעים. כך, התובעים היו אלה שטענו כי לנתבעים הייתה מוטיבציה להנפיק את המניות בהנפקה השלישית במחיר נמוך יחסית שישליך על קביעת המחיר בהנפקה הראשונה (ר' סע' 149 לסיכומי התובעים, סע' 143 לתצהיר עדותו הראשי של התובע 1). היינו, התובעים היו מודעים לקשר בין המחיר שיתקבל במסגרת ההנפקה השלישית לבין המחיר שייקבע כמחיר הריאלי בהנפקה הראשונה, ולא חלקו עליו.
107. התובעים אף יישמו את המודל של המומחה מטעמם ביחס לשתי ההנפקות הללו ללא התאמות מיוחדות. כך, ד"ר מופקדי הסביר בחוות-דעתו את האופן בו הוא חישב את הנזק שנגרם לתובעים לגישתם. הוא מבהיר שבהתאם למתודולוגיה של מר פרלמן, שווי המניה בהנפקה צריך היה להיקבע על-ידי חלוקה פשוטה של השווי הכלכלי המלא של החברה במספר המניות במועד החישוב. את השווי הכלכלי יש לקבוע לגישתו על-ידי חישוב ההון העצמי נטו של החברה (נכסים בניכוי התחייבויות). כמו כן, הוא מבהיר כי "בשל נסיבותיה הספציפיות של החברה" הוא מקבל את קביעתו של מר פרלמן לפיה יש לנכות ערך של כ-4% בגין תביעת ניהול. ד"ר מופקדי מבהיר כי יישם את המתודולוגיה המוצעת בחוו"ד פרלמן "בשני הגיוסים המתוארים" (קרי הן בהנפקה הראשונה והן בהנפקה השלישית).
התובעים לא העלו טענות אודות אירועים שיש בהם כדי לשנות את שווי המניה בין שתי ההנפקות. למעשה, מסיכומיהם עולה כי האירוע היחיד שהשפיע לשיטתם על שווי המניה הוא ההנפקה הראשונה עצמה, שאחריה ירד שווי המניה בעקבות הדילול, ולכן לשיטתם היה השווי הריאלי בהנפקה השלישית נמוך יותר. כך, גם בהתאם לחו"ד ד"ר מופקדי, שווי המניה דולל בעקבות ההנפקה הראשונה לשווי של 6.18 ₪, ובהתאם לחוות-דעתו השווי בו היו צריכות להיות מונפקות המניות בהנפקה השלישית עמד על 6.4 ₪. מדובר אם כן בשווי שהוא כמעט זהה. מכאן כי גם לשיטת התובעים, מאז ההנפקה הראשונה ועד להנפקה השלישית לא אירעו אירועים שהיה בהם כדי להשפיע על שוויה הריאלי של המניה.