ביום 13.2.2017 חזרה החברה להיסחר ברשימה הראשית של הבורסה.
בתביעה המאוחדת שהיא נושא פסק דין זה, ביקשו התובעים לחייב את הנתבעים לפצותם בגין הדילול הנטען של מניותיהם במסגרת שתי ההנפקות (הראשונה והשלישית), בסכום כולל של 11,445,000 ₪.
טענות הצדדים
טענות התובעים
12. התובעים טענו כי ההנפקות בוצעו במחיר נמוך, בניגוד לדין, בניגוד לטובת החברה ותוך דילול אחזקותיהם באופן המקפח אותם. לשיטתם, מחיקת החברה מהמסחר בבורסה יצרה ניגוד אינטרסים בין מר גולדפינגר - שהיה לטענתם בעל השליטה בחברה, לבין יתר בעלי המניות בה בכל הקשור להנפקה נוספת של מניות. לבעלי המניות מהציבור לא היה אינטרס להגדיל את השקעתם בחברה שלא הייתה סחירה ולא חילקה דיווידנדים. מנגד, בעל השליטה ביקש דווקא להגדיל את שליטתו בחברה. משכך, פעלו מר גולדפינגר והנהלת החברה שביקשה לרצותו, לקידום הנפקת מניות בשווי הנמוך משוויין ההוגן.
13. התובעים טענו כי שווי מניית החברה, בהתאם להון העצמי שלה, עמד במועד ההנפקה הראשונה על סכום של 7.41 ₪ למניה. לטענתם, דירקטוריון החברה אישר לבצע הנפקת זכויות לפי שווי של 4.3 ₪ למניה לאחר שהוצג לו מצג לפיו שווי המניה בהנפקה נקבע בהתאם לחוות-הדעת שלBDO , וכי ההנפקה לציבור נערכת בדרך של מכרז, ולכן ממילא השווי ייקבע על-ידי הצעות הציבור וכוחות השוק. אלא שלטענת התובעים, מאחר שההנפקה לא הותנתה בחזרה למסחר של המניות, הציבור הרחב והגופים המוסדיים לא היו צפויים להשתתף בה. לכן לא ניתן היה לסמוך במקרה זה על כוחות השוק שיקבעו מחיר הוגן למניה בהנפקה.
בקשר לחו"ד BDO, נטען כי מר גולדפינגר והנהלת החברה החליטו בפועל על מחיר המניה בהנפקה עוד לפני שחוות-הדעת הזו ניתנה. חוות-הדעת של BDO נועדה, כך נטען, כדי להצדיק בדיעבד את המחיר שנקבע. הם הוסיפו וטענו כי החברה פנתה מספר פעמים בעבר ל-BDO כדי להכשיר מהלכים שהיטיבו עם מר גולדפינגר; כי בעוד שהחברה פנתה ל-BDO כבר ביום 15.2.2016, החלטתה של ועדת הביקורת לפנות ל-BDO התקבלה רק ביום 17.3.2016, כשהנהלת החברה הסתירה מחברי הוועדה שפניה כזו כבר נעשתה וכי התקבלה זה מכבר חוות-דעת המצדיקה את המחיר; וכי חוות-דעת היא מוטעית גם לגופה משום שהיא עושה שימוש במדגם לא מייצג של חברות.
14. לטענת התובעים, ההנפקה הראשונה הייתה בפועל הנפקת זכויות בשווי שאינו הוגן בכסות של הנפקה לציבור. לשיטתם, הנתבעים והנהלת החברה ידעו שמר גולדפינגר יהיה המשתתף העיקרי בהנפקה, וכי לכן הוא יהיה זה שיקבע את המחיר בו ההנפקה תיסגר. עוד הם טענו כי הנתבעים והנהלת החברה הוסיפו במכוון תנאים חריגים לדוח הצעת המדף, כדי להקטין את הסיכוי שישתתפו בהנפקה גורמים נוספים. בכלל זה הודגשו אי-סחירות מניות החברה; ביטול האפשרות של הקצאת מניות נוספת במקרה של ביקוש יתר; קציבת פרק זמן קצר להנפקה; קביעת מספר עצום של מניות ביחידה; וקביעה לפיה ניתן להגיש עד שלוש בקשות במחירים שונים ובלבד שמרווחי המחיר יהיו בסך של 1,000 ₪.