--- סוף עמוד 20 ---
במסגרת זו השיקולים לדחיית מרוץ ההתיישנות בהתייחס לפעילותם של נושי החברה – אף בדמות מפרקיה – להבדיל מנושאי משרה בה, פחות מובנים מאליהם (וראו בעניין הרמת מסך על ידי מפרק חברה: ע"א 4263/04 קיבוץ משמר העמק נ' עו"ד טומי מנור, מפרק אפרוחי הצפון בע"מ, פ"ד סג(1) 548, 640 (2009) (להלן: עניין אפרוחי הצפון); ולסקירה בעניין: קורן, עמ' 93 ואילך). על כן, די ברור כי לא ניתן להקיש בין שתי ההוראות ולהחיל את הקביעות לעניין המועד שבו ניתן לייחס לתובע ידיעה על עילת התביעה בהליכים המתנהלים לפי סעיף 374 לפקודת החברות, על תביעות להרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות.
37. חרף האמור, עדיין אין מקום להורות על דחיית התובענה על הסף מחמת התיישנותה. הנחת היסוד היא כי סילוק על הסף של תביעה תוך חסימת דרכו של תובע לבירור תביעתו הוא סעד חריג השמור למקרים קיצוניים ויוצאי דופן, בהם ברור כי גם אם יוכחו מלוא הטענות בכתב התביעה, לא יוכל התובע לקבל את הסעד המבוקש (רע"א 359/06 עו"ד ד' חורי מועין נ' עו"ד סאלמן פרג', פסקה 3 [פורסם בנבו] (26.4.2006); ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ, פסקה י"ב [פורסם בנבו] (4.6.2007)). לא למותר לציין כי אם בסופו של יום מתברר כי אכן היה מקום לסילוק התובענה על הסף, ניתן לפצות על כך בהשתת הוצאות. בענייננו, לא שוכנעתי כי התקיימה באופן חד-משמעי ההצדקה לסלק את התובענה על הסף מחמת התיישנות. אבהיר.
38. כאמור, נקודת המוצא היא כי מועד תחילתה של תקופת ההתיישנות הוא ביום שבו נולדה עילת התביעה. המונח "עילת תביעה" הוא מונח משתנה אשר ניתנות לו משמעויות שונות לפי ההקשר שבו הוא נדון (ע"א 8438/09 רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ, פ"ד סה(2) 635, 649-648 (2012); ע"א 2262/17 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי, פסקה 48 [פורסם בנבו] (2.7.2019); יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 393 (2015)). המבחן המקובל לקיומה של עילת תביעה לצורך התיישנות, הוא כי בידי התובע "קצה חוט" המקים חשד לקיומן של העובדות הנדרשות לביסוס תביעה שניתן להוכיחה ולזכות בסעד המבוקש (עניין הראל, פסקה 36; ע"א 9413/03 אלנקווה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים, פ"ד סב(4) 525, 552-551 (2008); ע"א 10192/07 פסגת אשדוד הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ נ' חן גל השקעות ומסחר בע"מ, פסקה 17 [פורסם בנבו] (24.5.2010)). לצורך תחילת מירוץ ההתיישנות, אין די בקיומה של עילת תביעה מושגית בידי התובע, אלא נדרש קיומה של עילה קונקרטית מכוחה