סעיף 15 בחוק ההתיישנות קובע כדלקמן:
"הוגשה תביעה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה".
כעולה מלשון הסעיף, נדרשים שלושה תנאים שבהתקיימות כולם במצטבר, תוארך תקופת ההתיישנות: האחד – הוגשה תובענה שנדחתה; השני – תובענה שנייה שהוגשה בגין אותה עילה; והשלישי – התובענה הראשונה נדחתה בדרך שאינה מונעת הגשת תובענה חדשה בגין אותה עילה.
20. ספק בעיני, אם התנאי הראשון התקיים, שכן המשיבה פתחה את ההליך השיטרי על ידי פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין השטר בשנת 2006 ולא על ידי הגשת תביעה כספית רגילה או בסדר דין מקוצר שיכלה להגיש בגין חילול השיק.
מאחר ולטעמי לא התקיימו התנאי השני ו/או השלישי, מתייתר הצורך לדון בשאלה האם התנאי הראשון התקיים ואם לאו.
21. ביחס לתנאי השני – לפיו נדרש כי התובענה החדשה תוגש "בשל אותה עילה".
בענייננו, לא יכול להיות ספק, שלא מדובר באותה עילה, אלא בשתי עילות שהשוני ביניהן רב:
האחת - העילה השיטרית (שההליך בגינה החל בהוצאה לפועל) ומבוסס על חילול ההמחאה;
השניה - העילה החוזית (שההליך ביחס אליה הוגש ערעור זה) בה נסמכה המשיבה על התחייבותה החוזית של המערערת.
אלו שתי עילות שונות לגמרי, ולפיכך, כבר מהשוני בהגדרתן, יש להגיע למסקנה, שאין מדובר במצב של זהות עילות, בין שני ההליכים, המקיים את התנאי השני שבסעיף 15 לחוק ההתיישנות.
22. אין מדובר ב"אותה עילה", אלא בשתי עילות שונות, גם מהיבטים נוספים ושונים (מעבר לשוני שבהגדרתן).
לא יכולה להיות מחלוקת, שמדובר בשתי עילות שונות, שכן בפסק הדין השני (בתביעה החוזית) – נשוא ערעור זה, קובע בית המשפט קמא עצמו (לעניין ההצמדה) "ברחל בתך הקטנה", כי:
"....התובעת יכולה הייתה לאחד את עילות התביעה השיטרית והחוזית למסגרת אחת, ואולם במקרה דנא היא בחרה לתקוף בעילה שטרית תחילה. אף כי ניתן להשתמש בפיצול דיוני זה, הרי שיש בו מידה לא מבוטלת של הכבדה כלפי הנתבעת" (סעיף 10 לפסק הדין).
23. אין חולק כי המשיבה יכלה לפצל את הדיון ולהגיש בו זמנית, בתוך תקופת ההתיישנות, שני הליכים - שיטרי וחוזי (והכל בתנאי שלא תגבה סכום כולל העולה על זכאותה הבסיסית), (ואפשר שהדרך הנכונה במקרה והיו מוגשים הליכים מקבילים כאלו, הייתה לאחד אותם, או לעכב אחד מהם) ובכך צדק בית המשפט קמא, כשקבע שניתן לפצלן, אך מאידך מדברים אלו ברור, כי מדובר בשתי עילות שונות האחת מרעותה.