הזכות לפיצול בין ההליך השיטרי לחוזי, אינה מאריכה את תקופת ההתיישנות, אלא מאפשרת הגשת שני הליכים שונים (האחד בהוצאה לפועל והשני בתובענה), כל אחת בעילה אחרת ובתנאי ששני ההליכים יוגשו בתוך תקופת ההתיישנות.
בקביעה זו של בית המשפט קמא, יש כדי לתמוך בטענת המערערת כי לא מדובר "באותה עילה" אלא בשתי עילות שונות, וגם מכאן שהחריג האמור בסעיף 15 בחוק ההתיישנות אינו יכול לחול.
24. סמכות לדחות תובענה מחמת התיישנות נכללת בהתאם לדין, בסמכותו של בית המשפט לעשות כן לפי תקנה 101(א)(3) לתקנות, ומשהוכח לבית המשפט בהתאם לדין כי התביעה התיישנה, בית המשפט ידחה את התביעה מכוח תקנה זו ללא צורך בדיון לגופם של דברים, אלא אם חל אחד החריגים שבחוק (ע"א 4600/91 מוסקוביץ נ' הבנק הבינלאומי, פ"ד מח 3, 455) וכאמור, החריג אליו התייחס בית המשפט קמא בענייננו, וקיבל את טענת המשיבה, הינו החריג בסעיף 15 בחוק ההתיישנות.
השאלה, אם מדובר באותה עילה ואם לאו, נדונה על ידי בית המשפט קמא בסעיפים 7 - 10 להחלטתו. לטעמי, אין בפסקי הדין שצוטטו על ידי בית משפט קמא, כדי לתמוך במסקנה, המרחיבה את מושג ה"עילה" למקרה כאן. באף אחד מפסקי הדין המצוטטים, לא נקבע כי ניתן לראות את העילה השיטרית ככוללת גם את העילה החוזית, ובאף אחד מהם לא נקבע כי ניתן להרחיב ולמתוח את גבולות העילה שיטרית, כך שניתן יהיה לומר כי זו "אותה עילה", בכלל, ובפרט לא לצורך ההגדרה הנ"ל, בסעיף 15 לחוק ההתיישנות (פסקי הדין המצוטטים עסקו בחברה בפירוק; בתביעת נזיקין בקשר לתאונת דרכים; בנושא הקצאת מניות; ובחוזה לביצוע עבודות, שנקבע בפסק דין של בית המשפט העליון שהוא פסול וראו בתביעה לשכר ראוי המשך לאותה העילה המאפשרת החלת החריג שבסעיף 15 לחוק ההתיישנות).
25. לא רק שקיים הבדל מהותי בין העילה השיטרית אלא שגם הדין, מבחין ומבדיל, בין שתי עילות אלו.
פתיחת ההליך השיטרי, הינה בדרך של פתיחת תיק בהוצאה לפועל (אלא אם בחר אוחז השטר, שלא כמו בענייננו, להגיש תביעה על פי השטר, בדרך כלל בסדר דין מהיר) וגם במקרים בהם ניתנת למתנגד רשות להתנגד לשטר, והבקשה להתנגדות הופכת לכתב הגנה ונפתח הליך בבית המשפט, התובע אינו צריך להגיש כתב תביעה (אלא אם בית המשפט מורה אחרת).
בעוד, שבהגשת תביעה בעילה חוזית, פתיחת ההליך נעשית בבית המשפט בהגשת כתב תביעה שמוגש כדין.
הבדל זה יוצר גם הבדלים בדרכי שמיעת הראיות, בשאלת נטל הראיה, וכדומה. לא רק זאת, אלא שגם בענין הנדון כאן - בשאלת ההתיישנות, יש הבדלים בין העילה השיטרית לבין החוזית. לגבי תקופת ההתיישנות בעניין שטרות - נקבע דין ספציפי ושונה מהדין הכללי, על פי סעיף 96 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (כלפי צד לשטר – 7 שנים, מסב – שנתיים וכדומה).