מאידך, דחתה, כב' השופטת ציגלר בפסק דינה, את העילה בתביעה השטרית שהגישה המשיבה, מאחר והמשיבה לא הביאה ראיות להוכחת התביעה השיטרית ובסיכומיה לא הייתה התייחסות להמחאה נשוא התביעה השטרית. לפיכך, הגיעה כב' השופטת ציגלר למסקנה כי המשיבה זנחה טענותיה בעילה השיטרית (להלן: "פסק הדין הראשון").
8. מפאת חשיבות קביעת כב' השופטת ציגלר, בעניין התביעה השטרית, יובא להלן סעיף 19 בפסק הדין הראשון, ככתבו וכלשונו:
"התביעה לתשלום השיק נשוא תיק 8618/06
19. כאמור, הנתבעת הגישה לביצוע בהוצאה לפועל שיק שקיבלה מהתובעת, ואשר לא כובד ע"י הבנק, בשל הוראת ביטול שניתנה ע"י התובעת.
התובעת הגישה בקשת רשות להתגונן בטענת קיזוז, בהסתמך על הנזקים שנגרמו לה ע"פ חוות דעתו של השמאי עתריה, ובית המשפט קיבל הבקשה, וכאמור הדיון בתביעות אוחד.
במהלך שמיעת ההוכחות לא הובאו כל ראיות מטעם הנתבעת בנושא השיק, הוא לא הוצג, והעדים לא נדרשו לנסיבות מסירתו או לעובדות הקשורות בחתימת ההסכם שבמסגרתו נמסר השיק.
לאחר שהסתיימה הבאת הראיות והוגשו סיכומי הצדדים, ביקש ב"כ התובעת לדחות את התביעה כנגדה בנושא השיק, וזאת בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, בהעדר ראיות ואי הגשת סיכומים.
בתגובה השיב עו"ד צמח ב"כ הנתבעת, כי הוא מייצג את סוילטק רק כנתבעת, ואילו עו"ד בסידן בא כוחה של סוילטק בתביעה השטרית הודיע:
'למען הסדר הטוב, הסיכומים אשר הוגשו מטעם "סוילטק" בתיק א' 7308/05 הם אלו אשר ישמשו את "סוילטק" גם בתביעת השטר, בדיוק כמו שגם התצהירים ויתר הראיות אשר הוגשו מטעמה של "סוילטק" בתיק א' 7308/05 ישמשו אותה בתביעת השטר' (ראה בקשה 39 וכל התגובות שהתקבלו).
עיון בסיכומי הנתבעת מלמד כי אין בהם ולו התייחסות מינימלית לשיק נשוא התביעה השטרית, וכל כולם טענות הפוטרות את הנתבעת מחבותה כלפי התובעת, ואף אם הייתי מקלה עם הנתבעת ופונה לראיות שהוגשו, הרי שבהעדר כל טענה בסיכומים יש לראות את הנתבעת כמי שזנחה טענותיה, ולפיכך אני דוחה התביעה בגין השיק. (ראה בהקשר זה בספרו של אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", תשס"ט, בעמוד 310; וראה גם ת"א (ת"א) 72180/06 מנהל מקרקעי ישראל נ' חברת אחים רויכמן שומרון [פורסם בנבו]: תא"ק (ת"א) 29677/08 דבאל נ' בנק דיסקונט (פורסמו במאגרים [פורסם בנבו])" (ההדגשות בקו, אינן במקור י.ש).
8. המשיבה, שלא השלימה עם תוצאות פסק הדין הראשון, בחרה מטעמים השמורים עימה, שלא לערער עליו, וחלף זאת, הגישה ביום 27.8.2013 תביעה כספית, בבית משפט קמא, ע"ס 157,712.34 ₪, ביחס להתחייבותה החוזית של המערערת לשלם לה מלוא התמורה עבור חומר ההדברה (להלן: "התביעה החוזית").
המערערת, הנתבעת שם, הגישה בקשה לדחיית התביעה החוזית על הסף (על פי תקנה 101(א)(1), 101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות")) או להימחק על הסף (על פי תקנה 100(2) לתקנות). טיעוני המערערת בבקשה היו בעיקרן, כי דין התביעה להידחות או להימחק מטעמי, מעשה בית דין - "השתק פלוגתא" ו/או "התיישנות" ו/או "שימוש לרעה בהליכי בית משפט" ו/או מהטעם של תובענה "טרדנית או קנטרנית".