48. הצדדים בהליך הערעורי מייצגים את שני צדי המתרס ה"רגילים" בדיונים מסוג זה – החברות האתיות והחברות הגנריות. המבקש טוען כי הוא מגיע בשמה של "האמת המדעית" (עמ' 2 ש' 14). ניתן להבין ללבו של איש מקצוע, ודאי בתחום המדע, אשר קורא מסמך הכולל התבטאויות שאינן מדויקות די הצורך לטעמו (שלא לומר, שגויות), אך הבנה זו אינה יכולה להוביל לקבלת הבקשה במקרה הקונקרטי. יכול להיות הבדל בין אמת מדעית לבין עובדות המוכחות בבית המשפט; ובמקרה שלפני, גם אם וככל שיש פער כזה וחרף הטיעון הנוגד, לא סברתי כי פער כאמור צפוי לגרום להשלכות רוחב אשר מצדיקות למעשה את פתיחת ההליך מחדש.
49. במאמר מוסגר ניתן להעיר כי נראה שהמבקש עצמו אינו טוען בכל ענין שהמצב המדעי שונה מאשר נקבע בהחלטת הרשם אלא טוען, למשל, כי "לא בהכרח" ממצא מסוים הוא נכון (סע' 44 לבקשה), כי לא ניתן לקבוע קביעה עובדתית מסויימת ללא הוכחה מדעית לגבי המקרה הנתון (סע' 46), כי נראה שהרשם יצא מהנחה מסוימת אך מנסיונו של המבקש "בחומר דומה מאד" ניתן להסיק את הקביעה ההפוכה (סע' 48-47) ויש "סבירות גבוהה" לכך (סע' 50), כי "לפחות על פני הדברים וללא כל הוכחה אחרת" קביעה של הרשם "אינה מבוססת מהבחינה העובדתית" (סע' 51 לבקשה), ועוד.
50. הבקשה להצטרפות נדחית אפוא. אין בכך כדי להביע כל דעה לענין טענותיו המקצועיות של המבקש לגופן. בנסיבות הבקשה וטעמיה, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות בעניינה.
המחלוקת - דיון
51. משהארכנו בהסבר ובפירוט לגבי הרקע המשפטי ולגבי המחלוקת, ניתן לקצר בדיון עצמו.
52. ראינו כי לפי ענין לונדבק, לצורך בדיקת התקיימות התנאי שבסעיף 64ד(3) לחוק, "רשם הפטנטים אינו נדרש להעמיק חקר בתכונותיו ובפעולתו של החומר המוגן בפטנט הבסיסי. כל שעליו לברר הוא האם אותו חומר – המשמש מרכיב פעיל או תצורה של מרכיב פעיל בתכשיר רפואי – הותר יותר מפעם אחת בשימוש בישראל במסגרת תכשיר רפואי. בירור זה מתחקה אחר דבר אחד ויחיד: "החומר". משעה שנמצא לרשם כי החומר המוגן בפטנט הבסיסי שמבוקש להאריכו מצוי בתכשיר רפואי קודם שנרשם בפנקס התכשירים, אין לרשם סמכות להאריך את הפטנט. המבחן הוא מבחן ההכלה" (סע' 17 לפסק הדין).
53. בהחלטתו קבע הרשם בין השאר כי גביש רצמט בתכשיר הקודם הוא תרכובת רצמית והוא שונה מהאננטיומר R; כי כאשר התכשיר הקודם במצב גבישי לא ניתן להפריד אותו לאננטיומרים R ו-S המרכיבים אותו; כי ניתן להפריד את מרכיבי התכשיר הקודם לאננטיומרים המרכיבים אותו כאשר הוא בתמיסה (סע' 30 להחלטה); כי אין בין המרכיבים בגביש (אננטיומר R ואננטיומר S) קשרים תוך מולקולריים אלא קשרים בין מולקולריים בלבד, כל אחד מן האננטיומרים שומר על עצמאותו הצורנית בגביש, "כוחות המשיכה בין האננטיומרים R ו-S בגביש יוצרים קשרים בין מולקולריים ולא תוך מולקולריים" (סע' 40); וכי האננטיומר R הכלול בתכשיר המערערת הוא אותו אננטיומר R הכלול בתכשיר הקודם אילו יופרדו שני האננטיומרים הכלולים בו (סע' 32).