44. מוסד "ידיד בית המשפט" (Amicus Curiae) הוכר בפסיקה ונדון בבית המשפט העליון במספר הזדמנויות ובראש ובראשונה במ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל פ"ד נג(1) 529 (16.2.1999) (להלן: "עניין קוזלי"). מדובר בשאלה של שיקול דעת המבוסס בעיקרו על האיזון בין מידת התרומה הפוטנציאלית הגלומה בצירוף המבקש אל מול החשש לפגיעה ביעילות הדיון בשל הצירוף (ע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (4.4.2005)).
כב' הנשיא ברק ציין בענין קוזלי כי על בית המשפט "לעמוד על המשמר ...ולוודא, שאכן יש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם" (שם, עמ' 555).
שיקולים אותם יבחן בית המשפט בענין בקשת הצירוף יכללו את התרומה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת; מהות הגוף המבקש; מומחיותו, ניסיונו והייצוג שהמבקש מעניק לאינטרס שבשמו מבקש להצטרף להליך; סוג ההליך והפרוצדורה הנוהגת בו; זהות הצדדים להליך; השלב בו הוגשה בקשת ההצטרפות; מהות הסוגיה העומדת להכרעה (שם, שם). רשימה זו אינה סגורה.
ר' למשל גם ע"א 7842/16 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' פירסק [פורסם בנבו] (27.9.2017), סע' 12-11; ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(2) 241 (7.6.2000), עמ' 252-251 (ומנגד, עמ' 288-287); ע"א 2790/93 Eisenman נ' קימרון פ"ד נד(3) 817 (30.8.2000), עמ' 848-846.
45. לאחר עיון ושמיעת טיעוני המבקש כפי שהועלו בכתב ובעל פה, לא מצאתי לנכון לעשות שימוש בשיקול דעתי ולאפשר את הצטרפות המבקש לשלב הערעור.
46. תחילה ניתן לציין כי טענות המבקש לא גובו בתצהיר, לרבות בכל הנוגע לעיתוי הגשת הבקשה. גם לאחר שההתאחדות עמדה על קושי זה, לא ראה המבקש לנכון לצרף תצהיר אלא רק ציין כי אין לו מניעה להגיש תצהיר חתום על ידו בכל עת "שכן ממילא הבקשה אושרה על ידי המבקש והוא עומד מאחורי כל האמור בה" (עמ' 2 לבקשה להגיב). למותר לציין כי בכך אין די.
47. לגופו של ענין – עמדת המבקש היא כי הוא חפץ להביא לדיוקים באמירות או קביעות מדעיות בהליך המשפטי. הצדדים עצמם אינם עותרים לשינוי קביעות וממצאים עובדתיים. ממילא מובן כי שילובו של המבקש כצד לדיון לא יתרום ליעילות ההליך ואף יכול וצפוי לפגוע בה ובזכויות הצדדים להליך; אם תתקבל הבקשה, עותר המבקש למעשה להעלות בשלב הערעור טענות עובדתיות-מקצועיות אשר הצדדים לא התמודדו עמן בהליך בפני הרשם.