16. המשיבה (להלן גם: "ההתאחדות") הגישה לרשות הפטנטים התנגדות לבקשה להארכה.
רשם הפטנטים (הנוכחי, אופיר אלון) קיים דיון בו נחקרו עדים מומחים שחוות דעתם הוגשו מטעם הצדדים וכן סוכמו טיעונים.
17. ביום 24.5.2018 ניתנה החלטת כב' הרשם לקבל את התנגדותה של ההתאחדות ולדחות את הבקשה להארכה, בקובעו (כפי שיובהר בהמשך) כי הבקשה אינה מקיימת את הוראות סעיף 64ד(3) לחוק שכן תכשיר המערערת אינו הרישום הראשון המאפשר שימוש בחומר בישראל למטרות רפואיות; הרישום הראשון היה – כפי שמצאה בשעתו סגנית הממונה - רישומו של התכשיר הקודם (החומר Lansoprazole) אשר הכיל את אננטיומר R.
על החלטה זו הוגש הערעור דנן.
עוד על החלטת הרשם
18. בפתח חלק הדיון בהחלטתו, דחה כב' הרשם את טענת המערערת (המבקשת שם) לפיה הוא אינו רשאי לדון בהתנגדות לצו הארכה שכן יהא בכך משום ערעור על ההחלטה מיום 12.2.2017. הרשם הבהיר כי זכותו של צד שלישי להתנגד למתן צו הארכה מוקנית לו בין אם התקיים דיון במעמד צד אחד בנושא בפני הרשם בין אם לאו. הוטעם כי מעת שהוגשה התנגדות למתן הצו, חובה על הרשם לבחון מחדש את הנושאים שעלו בהליך החד-צדדי ואת הקביעות שנקבעו בו לאור טענות הצדדים וראיותיהם. יצוין כי המערערת אינה משיגה על קביעה זו של הרשם, הגם שהיא סבורה כי החלטת 12.2.2017 היתה ההחלטה הנכונה וכי שגה הרשם עת הגיע עתה למסקנה אחרת.
19. לגופו של ענין ציין וקבע רשם הפטנטים על בסיס החומר שלפניו כי התכשיר הקודם הוא גביש רצמט והוא שונה מהאננטיומר R; כי כאשר התכשיר הקודם הוא במצב גבישי לא ניתן להפריד אותו לאננטיומרים R ו-S המרכיבים אותו; כי ניתן להפריד את מרכיבי התכשיר הקודם כאשר הוא בתמיסה ואז מתקבלים בנפרד כל אחד מהאננטיומרים (אננטיומר R ו- אננטיומר S); כי האננטיומר R הכלול בתכשיר המערערת הוא אותו אננטיומר R הכלול בתכשיר הקודם אילו יופרדו שני האננטיומרים הכלולים בו.
20. הרשם קבע כי העובדה שלא ניתן לבודד את האננטיומר R בתכשיר הקודם במצב הגבישי, אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו. צוין כי גם אם נקבל את הטענה שהגביש בתכשיר הקודם מהווה תרכובת רצמית, אין בין מרכיביו (אננטיומר R ואננטיומר S) קשרים תוך מולקולריים, אלא קשרים בין מולקולריים בלבד וכל אחד מן האננטיומרים שומר על עצמאותו הצורנית בגביש.
21. הרשם דחה את טענת המערערת כי יש לבחון את החומר הפעיל ברמת המבנה הגבישי וקבע כי משמעות טענה כזו אינה מסתברת ואינה מתיישבת עם הגדרת המונח "חומר" בסעיף 64א לחוק כפי שיש לפרשה על רקע תכלית החקיקה.