עוד נכתב כי עמדת חוק הפטנטים "מסתפקת בשמירת העצמאות הצורנית, מבחינה הגדרתית-פורמאלית, של כל אחד מהאננטיומרים בתוך התערובת הרצמית, גם אם פעולת התערובת הרצמית שונה מפעולתו העצמאית של כל אחד מהאננטיומרים".
35. בית המשפט קבע כי בכך מסתיימת הבדיקה הטכנית, ה"רישומית", שיש לערוך, וכי מתייתר הצורך לדון בטענות נוספות ובכלל זאת, טענות שהועלו באותו מקרה כנגד קביעות עובדתיות של הרשם בשאלת תכונותיו ופעילותו של כל אחד מהאננטיומרים בהשוואה לאלו של הרצמט.
סיכומו של דבר, בית המשפט דחה את הערעור על החלטת רשם הפטנטים.
36. בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק הדין בענין לונדבק (רע"א 5267/09 הנ"ל). בבחינת למעלה מן הצורך העיר בית המשפט העליון כי לא מצא פסול במבחן אותו הפעיל רשם הפטנטים ואשר בית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בו. עוד צוין, כי יתכן ש"מבחינה מהותית" האננטיומר S (הציפרלקס) שונה מהרצמט (הציפרמיל) "אולם, שאלה זו הינה שאלה עובדתית של מדע אשר על פניו אינה צריכה לכאורה להתעורר כלל במסגרת המבחן הטכני פורמאלי שלגישת הצדדים ... על רשם הפטנטים להחיל כאשר מוגשת בקשה להארכת תוקף של פטנט".
בית המשפט העליון הוסיף כי "רשם הפטנטים קבע למעשה כי המבחן שיש להחיל הינו בחינת השאלה האם היה רישום קודם שאִפשר שימוש באננטיומר S, ... ותשובתו היתה חיובית לאור קביעתו העובדתית כי [החומר בתכשיר הקודם] הינו למעשה תערובת רצמית של האננטיומר S והאננטיומר R. קביעתו של רשם הפטנטים לגבי תכונות החומרים הינה קביעה עובדתית אליה הגיע ... לאחר ששמע עדויות ונחשף לחומר הראיות.... בה לא מצאתי ... מקום להתערב".
37. פסק הדין בענין לונדבק מהווה את ההכרעה המרכזית הידועה בענין זה, אליה מפנים פסקי דין והחלטות שניתנו בשנים שלאחר מכן (לרבות ענין Merck; ור' למשל גם: עש"א (מחוזי י-ם) 21696-03-16 NOVARTIS AG נ' משרד המשפטים/אגף הפטנטים והמדגמים [פורסם בנבו] (2.2.2017); עש"א (מחוזי ת"א) 38768-08-15 Genentech נ' מדינת ישראל רשות הפטנטים [פורסם בנבו] (25.10.2016); עש"א (מחוזי י-ם) 13281-06-12 נעורים פרמצבטיות (1991) בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר [פורסם בנבו] (27.9.2012); בקשות לצו הארכה לפטנטים 205802, 171779 BIOVERATIVE THERAPEUTICS INC [פורסם בנבו] (4.10.2018); בקשה לצו הארכת תוקף פטנט 124123 Buyer Healthcare LLC [פורסם בנבו] (16.4.2018)).