82. אמת נכון הדבר, זינגר הודה שהברושור עצמו הוא "נורא ואיום. אין לנו מחלוקת על זה. זה מסמך נורא ואיום. אני לא ראיתי את זה. אם הייתי יודע דבר כזה, לא הייתי מאשר דבר כזה. נורא ואיום. אתה רואה את המשרד AYR על זה אבל? אני פשוט לא רואה. אתה רואה פה את הלוגו שלנו, אתה רואה את השם שלי על זה? אני לא רואה" (עמ' 249 שו' 25-26). גם ברדה העיד כי אם היה רואה את הברושור היה "אומר לה שזה בולשיט אחד גדול", עמ' 399 שו' 19. עם זאת – הברושור אינו נושא את שם הנתבעים; המצגים כאמור ניתנו במשרדי אדמה. האם יש להרחיב את אחריות עורכי הדין של הלקוח לבדוק ולבחון כל מצג שניתן באופן עצמאי על ידו לצדדי ג'? סבורה אני כי יש להשיב על כך בשלילה.
83. האם יש מקום לקבל את הטענות המאוחרות יותר לפיהן ללא ייצוג הנתבעים, כל ה"תרמית" של אדמה לא היתה יכולה להתרחש? בעניין זה יש לשוב ולבצע אבחנה – הפעילות הפלילית המיוחסת לאדמה, הן בכתב האישום התלוי ועומד והן בדו"ח המפרק, נוגעת לאי הפקדת כספי הרוכשים בחשבונות הנאמנות. המקרה שלפנינו אינו שייך למקרים אלו, והפעילות ה"תרמיתית" כביכול היא שהאדמה מכרו לתובעת "כלום עם שום דבר".
84. עם כל ההבנה למצבה של התובעת, וכפי שכבר קבעתי לעיל, התובעת חתמה על מערכת של הסכמים לרכישת קרקע חקלאית, וקיבלה את התמורה. אין כל פסול בשיווק קרקעות חקלאיות; אין בפני ראיה או קביעה משפטית כי מדובר ב"תרמית"; עסקאות שכאלו נעשו וממשיכות להעשות גם לאחר שפרשת אדמה התפוצצה, ראו הנסח שצורף לחוות הדעת של שמאי הנתבעים. אמנם, מדובר בעסקאות ספקולטיביות; מדובר בעסקאות הכרוכות באי וודאות לגבי מועד הפשרת הקרקע, אם בכלל, ולכך יש ביטוי במחיר העסקה. דומה שלא יכולה להיות מחלוקת שאם וככל שהיה מתרחש שינוי ייעוד בחלקה האמורה – התובעת לא היתה מעלה כל טענה של תרמית. לכן אין לקבל את טענת התובעת כי היא רכשה "כלום ושום דבר".
85. לא זו אף זו – אדמה לא פעלה במחשכים בכל הנוגע למהות עיסוקה (ושוב, במנותק מעניין כספי הנאמנות). אדמה נקטה בשיווק כלל ארצי, בעיתונות הכתובה; בשלטי חוצות מאירי עיינים. התובעת עצמה אישרה בעדותה ובתצהיר המענה לשאלון כי ערכה בדיקות על אדמה עוד בטרם הפגישה, ראו עדותה בעמ' 139 שו' 21. אם מאן דהוא היה סובר כי מדובר בפעילות "תרמיתית" או במצגי שווא, מן הסתם ניתן היה למנוע את כל העסקאות הנוגעות והקורבנות התמימים, אך איש לא סבר שיש בפעילות זו או בדרך הצגתה פסול כלשהו. עוד אציין כי רק לאחר כריתת ההסכמים נכנסה לתוקף תוכנית אשר שינתה את המצב שהיה קיים בעת כריתת ההסכמים, ובמועד הכריתה אישרה השמאית מטעם התובעת כי התמ"א שחלה על הממכר מגדירה את הקרקע "במרקם עירוני", ראו עדותה בעמ' 61 שו' 9-10.