--- סוף עמוד 26 ---
87. משמדובר בנזק מיוחד, ומשמדובר בנזק שדומה כי קל להוכיחו (על דרך של הסכמים, חשבוניות, קבלות, תעודות משלוח או אף במסגרת תצהיר), לא ניתן להסתפק בכרטסת שלא ברור הקשר בינה לבין עבודות שהתחייבה התובעת לבצע מכוח ההסכם.
88. אכן, "תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שנגרם לו נזק אלא גם את היקפו ואת שיעוריו" (ע"א 525/74 אבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נגד פז גז חברה לשיווק בע"מ, פ"ד ל (3) 281). אמנם ניתן להסתפק בפסיקה על דרך אומדנה, אך זאת רק מקום בו הוכח כי בלתי אפשרי או קשה להוכיח את הנזק הממשי. לעניין זה ראו פסק הדין ברע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נגד אל סייד ספאלדין (10.9.2017):
"הנזק שנגרם למשיב עקב אספקת הבטון הלקוי הוא 'נזק מיוחד' אשר לכאורה ניתן להוכחה בצורה מדויקת ומלאה באמצעות ראיות ונתונים המצויים באמתחתו של המשיב. בהקשר לכך נקבע בפסיקת בית משפט זה כדלקמן:
'הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט [...] תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע-התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה reasonable) certainty) , כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין [...] על-כן, באותם המקרים, בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם – לאור טבעו ואופיו של הנזק – קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר' (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809-808 (1981) [ראו גם ע"א 1081/00 אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (5) 193, 206 (2005)).