ה.3 – דמי שימוש
105. הנתבעת תובעת סכום של 215,000 ₪ בגין דמי שימוש, נוכח ציפייתה להיתבע על-ידי דיירי הבניין בשל האיחור בהשלמת העבודות. התביעה ברכיב זה נתמכת בחוות דעתו של השמאי אלעד משה חזיזה ביחס לדמי שימוש ראויים בגין הדירות (נ/3).
106. דין התביעה ברכיב זה להידחות. לא ניתן להגיש תביעה בגין נזקים עתידיים תיאורטיים. ובמילים אחרות: סיכון לתביעה עתידית אינו עילה בהווה לתביעה.
107. דין התביעה דחייה אף לגופה. הנתבעת לא טענה וממילא לא הוכיחה מתי הושלמו העבודות באתר. בהקשר זה יצוין כי כעולה מההסכם שנכרת בין הנתבעת לבין הדיירים, התחייבה הנתבעת למסור את החזקה בדירות תוך 18 חודשים ממועד תחילת העבודות באתר (ולא 16 חודשים כפי שהוסכם בינה לבין התובעת). עוד הוסכם כי פיצוי ישולם רק בחלוף 20 חודשים ממועד העלייה על הקרקע (שיהא 75 יום ממועד קבלת היתר הבנייה). הסעיף אף קבע את גובה הפיצוי (סעיף 12.2 להסכם בין הנתבעת לבין הדיירים). בענייננו, כאמור, לא הוכח מתי הסתיימו העבודות וכי קמה לדיירים עילה חוזית לפיצויים. ממילא סכום הפיצויים נקבע
--- סוף עמוד 44 ---
בהסכם, ולפיכך לא ברור מדוע הוגשה חוות דעת לעניין דמי שימוש. מכל מקום, בפועל לא נטען ולא הוכח כי מי מהדיירים תבע מהנתבעת פיצויים בשל עיכוב בהשלמת העבודות או אף הודיע על כוונתו לעשות כן.
108. ועוד, דומה כי יש כפילות בין תביעת הנתבעת ברכיב זה לבין התביעה לפיצויים בגין עיכוב בהשלמת העבודות.
משכך, התביעה ברכיב זה נדחית.
ה.4 – עיכוב במסירת הדירות
109. בהתאם לסעיף 6.3 להסכם בין הצדדים, איחור של מעל שישים יום מלוח הזמנים החוזי (16 חודשים ממועד מתן צו תחילת עבודות), יזכה את הנתבעת בפיצוי מוסכם בסך 100,000 ₪ (עד ארבעה חודשי איחור). לטענת הנתבעת, היתר הבנייה ניתן ביום 20.6.2018. משכך, היה על התובעת לסיים את העבודות עד יום 20.10.2019. אשר על כן, טוענת הנתבעת, היא זכאית לפיצויים עד למועד השלמת העבודות – יוני 2020, בסכום כולל של 1,100,000 ₪.
110. יש לומר כי המועד ממנו מתחיל לוח הזמנים החוזי הוא מתן צו תחילת עבודה. אין חולק כי צו תחילת עבודה לא ניתן. בפועל, החלה התובעת לבצע את העבודות ביום כריתת ההסכם, 22.7.2018. התובעת עזבה את האתר בספטמבר 2019 – בחלוף 14 חודשים. זכאות הנתבעת לפיצויים מוסכמים קמה בחלוף 18 חודשים – אמצע ינואר 2020.
111. לוח הזמנים (נספח ו' להסכם) לא הוגש לתיק בית המשפט על-ידי הצדדים. בהתאם ללוח הזמנים שצורף לחוות דעת השמאי מר אורי פרץ פרי ולא הובהר מקורו – מסיר הפרויקט תוכננה לינואר 2020. הנתבעת לא הגישה חוות דעת המסבירה מהו משך הזמן הנדרש להשלמת העבודות ממועד עזיבת האתר על-יד התובעת – ולמעשה לא פירטה איזה שלבי ביצוע לא הושלמו על-ידי התובעת. ברי כי אין במשך הזמן שארך לנתבעת להשלים את העבודות (שלא הוכח אף הוא), בכדי להצביע על המועד בו הייתה התובעת, או קבלן סביר בנעליה, משלימים את העבודות שנותרו.