26. ביום 8.12.2019 הוגשה התביעה.
ב - ההליך
27. בתביעתה, עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בסכומים הבאים:
א. עילה שטרית/חוזית – 505,000 ₪;
לטענת התובעת, סכום החוב השטרי תואם את הסכום המגיע לה בהתאם לשלבי התשלום מכוח החוזה. עוד טוענת התובעת כי בידיה חשבוניות שאישרה הנתבעת נכון לדצמבר 2019 על סכום כולל של 349,600 ₪ כולל
--- סוף עמוד 9 ---
מע"מ. כן בצעה התובעת, לטענתה, עבודות נוספות בגינן טרם הוצאה חשבונית – בסך 155,400 ₪.
ב. נזקים עקיפים – 50,000 ₪;
בהקשר זה טוענת התובעת לפגיעה ביחסיה עם ספקים, אובדן רווחים, טרדה, טרחה ובזבוז זמן.
ג. דמי שימוש בפיגומי התובעת למשך חמישה חודשים – 125,000 ₪ (25,000 ₪ לחודש * 5 חודשים);
לטענת התובעת, לא אפשרה לה הנתבעת לפרק את הפיגומים שהתקינה באתר. בהתאם להחלטת כב' השופט צ'יזיק מיום 16.2.2020 – הוצאו הפיגומים ביום – עוד קבע כב' השופט צ'יזיק את דמי השימוש בפיגומים עד להשבתם לידי התובעת.
ד. הוצאות התובעת ושכר טרחת עו"ד –95,000 ₪.
28. עם כתב תביעתה הגישה התובעת בקשה דחופה למתן צו עשה, המחייב את הנתבעת לאפשר לה להיכנס לאתר ולפרק את הפיגומים שבבעלותה.
29. בהחלטתו מיום 24.12.2019 דחה בית המשפט (כב' השופט א' צ'יזיק) את טענת הנתבעת כי רכשה את הפיגומים. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי בשים לב לכך שתקופת העבודות שנותרה הנה כשלושה חודשים, מאזן הנוחות מחייב את השארת הפיגומים באתר. משכך, הורה בית המשפט לצדדים להשלים טיעוניהם ביחס לשווי השימוש החודשי בפיגומים עד להחזרתם.
בהחלטתו מיום 5.1.2020 העמיד בית המשפט את עלות דמי השימוש החודשיים בפיגומים על סך 25,000 ₪ לחודש (כולל מע"מ), אשר תשלם הנתבעת לתובעת בסיומו של כל חודש קלנדרי – עד יום 31.3.2020. עוד קבע בית המשפט כי בהיעדר הודעה מוקדמת יותר, תהא התובעת רשאית לאסוף ולפרק את הפיגומים ביום 31.3.2020.
בשלב זה הועבר התיק להמשך דיון בפניי.
30. ביום 4.3.2020 הגישה הנתבעת כתב הגנה וכן כתב תביעה שכנגד על סך 2.5 מש"ח (רכיבי התביעה שכנגד: ליקויי בניה, הדלתא בין הסכום החוזי לבין הערכת הנתבעת לגבי הסכום שתידרש לשלם לשם השלמת הפרויקט על-ידי קבלן חלופי, פיצוי מוסכם בגין עיכוב סיום העבודות, פיצוי בגין דמי שימוש, פיצוי בגין פגיעה במוניטין, פיצוי בגין תשלום השימוש בפיגומים, שכ"ט שמאי).