100. בענייננו, טוענים העותרים כי היה על הותמ"ל לכלול את חלקה 12 במלואה בתחום התכנית שכן אי הכללת מלוא החלקה בתכנית יש בו כדי לפגוע בזכויותיהם הקנייניות של תושבי אבטין שהם בעלי זכויות בחלק מחלקה 12. אין באפשרותי לקבל טענה זו של העותרים. מהנתונים שהובאו במסגרת כתבי הטענות ושלגביהם אין מחלוקת, שטחה הכולל של חלקה 12 הינו כ-290 דונם, והבעלות בה רשומה על שם פרטים רבים במושעא. מתוך שטח החלקה נכלל בתכנית למעלה מ-160 דונם שכולו נכלל בתחום תכנית האיחוד וחלוקה, ונותרו למעלה מ-100 דונם שלא נכללו בשטח התכנית, כאשר כ-18 דונם משטח החלקה סומנו בייעוד לדרך בתכנית קודמת – תכנית הפרסה (תמ"ל 1066).
101. במקרה הנדון, מלבד טענות לפגיעה בזכויות קנייניות והטענה להיווצרותו של קושי במימוש החלק שנותר מחוץ לגבולות התכנית, לא העלו העותרים כל נימוק ענייני או צורך תכנוני שמצדיק את הכללת מלוא חלקה 12 בשטח התכנית. בהקשר זה, ולאור הפסיקה שפורטה
--- סוף עמוד 34 ---
לעיל, מקובלת עלי טענת המשיבות 2-1 כי במקרה בו השטח שמבוקש לצרפו לתכנית אינו נדרש לצורך קידום מטרות התכנית ועולה כי הבקשה לכלול את מלוא חלקה 12 בתכנית נועדה אך לצורך השבחה נוספת של הזכויות הקנייניות של העותרים, אין מקום לכלול את אותו שטח בתחום התכנית. כאמור, בענייננו, העותרים לא הוכיחו כי השטח שלא נכלל בתכנית תורם תכנונית לתכנית, ולגבי החלק שכן נדרש לתכנית קיבלו העותרים פיצוי במסגרת האיחוד וחלוקה בדמות הקצאת קרקע חילופית בתאי שטח 503 ו-504.
102. אשר לטענת העותרים לקיומו של קושי במימוש החלק שנותר מחוץ לתכנית בהיותו נתון למספר רב של פרטים במושעא, משעולה כי אופי בעלות זה היה קיים ביחס לחלקה כולה גם לפני תכנון התכנית ועולה גם כי התכנית משביחה את חלקותיהם של העותרים עקב שינוי הייעוד מתעשייה למסחר וצמצום הבעלות במשועא, דין טענה זו של העותרים להידחות. בכל מקרה, ולאור הפסיקה שפורטה אין בטענות קנייניות של בעלי קרקע כדי להוות שיקול תכנוני שמצדיק הכללתו של שטח שאינו נדרש לתכנית בתחום התכנית, ומכל מקום כפי שגם נקבע בפסיקה שפורטה לעיל אין לאיש זכות קנויה להיכלל בתכנית משביחה ללא תרומה תכנונית נדרשת לתכנית. לצד זאת, יצוין כי ככל שסבורים העותרים כי נגרם להם נזק כזה או אחר כתוצאה מהתכנית, זכאים הם לברר את טענותיהם במישור הרלוונטי לקבלת פיצוי בגין הנזק הנטען ולא במסגרת תכנונית.