"... לטענת העותרים בדבר הפגיעה בשוויון והפליה יש מרחב מחיה צר מאד. טענה זו יכולה להצליח אך ורק במתכונת של דרישה לשוויון בין שווים מכל הבחינות התכנוניות הרלבנטיות. למשל, מי שיכול להראות שמקרקעיו כשרים לקבלת זכויות הפיתוח בגדרו של סעיף 7.6.2.6 לתכנית הבסיס, מאחר שמקרקעין אלו מקיימים את דרישת הרצף וההשלמה ואת שאר התנאים שבאותו סעיף, יכול, בנסיבות מסויימות, לטעון לפגיעה בשוויון ולהפליה. טענה כאמור תצלח אם לא יימצא שום הבדל תכנוני מהותי בין מצבו של אותו טוען לבין בעלי מקרקעין אשר זכו לקבל זכויות פיתוח לפי סעיף 7.6.2.6 הנ"ל. הפליה תיחשב לפסולה אך ורק במקרים של פגיעה בשוויון בין שווים, והדברים ידועים (ראו: בג"ץ 2359/20 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' ראש הממשלה [פורסם בנבו] (14.4.2020), פסק 7 לפסק דיני והאסמכתאות שם). בדומה לכך, בעל מגרש יוכל לטעון בהצלחה נגד אי-הכללת מגרשו בתכנית של איחוד וחלוקה כשבידו להראות את שני אלה: (1) ערך המגרש ירד מחמת החלטה להשאירו מחוץ לאיחוד וחלוקה; ו-(2) לא קיים שום הבדל מהותי תכנוני בין אותו מגרש לבין המגרשים אשר נכללו בתכנית. כללים ברורים וידועים אלה נובעים ממהות הסעד שבידינו לתת לבעל דין: הסעד שבידינו לתת הוא לעולם סעד משפטי – כדוגמת תיקון הפליה – ולא סעד תכנוני."
114. בענייננו, לא עלה בידי העותרים להוכיח קיומה של הפליה בעניינם. טענותיהם בעניין זה נטענו באופן כללי וללא כל תימוכין לביסוסן. כאמור, מטרתה של התכנית נשוא העתירה היא הקמת שכונת מגורים והרחבת אזור תעסוקה קיים במטרה לאפשר התפתחות של היישוב רכסים. מגרשי התמורה שקיבלו העותרים הוקצו להם בתחום חלקת המקור. העותרים לא הוכיחו כי ערכי המגרשים שקיבלו במסגרת תכנית האיחוד וחלוקה ירדו ביחס למצב הנכנס, נהפוך הוא בפועל עולה כי התכנית דווקא מיטיבה עם העותרים ומשביחה את זכויותיהם בקרקע על רקע שינוי הייעוד של החלקות שקיבלו לייעוד של מסחר ותעסוקה. בנוסף, לא עלה בידי העותרים להוכיח כי ההחלטה להקצות להם את מגרשי התמורה שהוקצו להם במתחם האיחוד וחלוקה המיועד לתעסוקה ומסחר וממוקם באזור של אבטין נעשתה שלא משיקולים תכנוניים. לפיכך, דין טענת ההפליה שהעלו העותרים להידחות.
115. לבסוף, אין גם מנוס מדחיית טענת העותרים לעניין הפגיעה בזכות הטיעון והעדר שיתוף הציבור. מהתשתית שפורטה במסגרת כתבי הטענות עולה כי הליך התכנון של התכנית נעשה בהתאם להוראות הדין. חוק התכנון והבניה כמו גם חוק הותמ"ל אינם מחייבים הליך שיתוף ציבור במובן הנטען בעתירה, ועולה כי הותמ"ל קיימה הליך שמיעת התנגדויות על פי