132. מהתשתית העובדתית שהונחה בפניי עולה כי נוכח הטופוגרפיה בחלק משטח התכנית התחום מצפון בתוואי נחל ציפורי, קיים קושי ליצור אזור תעסוקה רציף. על מנת לפתור את הקושי וכפי שעולה מהפרוגרמה שהוכנה על ידי חברת יעוץ ששכרו מתכנני התכנית, ואשר צורפה כנספח 13 לעתירה, עמדו בפני מתכנני התכנית שתי חלופות: האחת, לתכנן בהתאם לטופוגרפיה הקיימת; השנייה, לשנות את הטופוגרפיה הקיימת על דרך הסטת נחל ציפורי צפונה באופן שמאפשר שימוש רציף להמשך בנייה בשטח שהיה כלוא קודם לכן בין פיתולי נחל ציפורי. חברת הייעוץ שהכינה את הפרוגראמה המליצה על החלופה של הטיית הנחל מאחר וזו מאפשרת להוסיף 20% לשטח המיועד לתעסוקה בתכנית. יוזמי התכנית קיבלו את המלצת חברת הייעוץ, ועולה כי במסגרת דיון שולחן עגול שהתקיים ביום 15/04/19 הוצג תכנון אשר מטמיע את המלצת חברת הייעוץ וכולל את הטיית נחל ציפורי על מנת לאפשר את הקמתו של אזור תעסוקה בשטח שמצפון לתוואי הנחל הקיים. החלטה זו הביאה לביטול אפשרות השימוש של העותרים בקרקעות שבתוואי החדש, והייעוד של השטחים החקלאיים של העותרים שונה במצב המוצע לציר נחל ול"פארק".
133. המשיבות 2-1 טוענות כי שינוי תוואי נחל ציפורי לא נעשה אך ורק לשם מימוש מטרות התכנית, אלא הדבר נעשה על רקע החלטת ממשלה בדבר שיקום הנחל. טענה זו נטענה על ידי המשיבות 2-1 בעלמא, ללא שהונחה על ידן כל תשתית עובדתית או ראייתית תומכת. ככל שאכן עולה צורך בשיקום הנחל כפי שטוענות המשיבות 2-1, היה מצופה כי הרשויות האמונות על שיקום נחלים כגון, רשות הניקוז ו/או רשות הטבע והגנים, היו יוזמות את שינוי תוואי הנחל או לכל הפחות תומכות בתכנית. בפועל עולה כי לא הייתה יוזמה לשינוי תוואי הנחל מטעם מי מהרשויות הרלוונטיות ובפועל רשות הטבע והגנים לא רק שלא תמכה בתכנית אלא אף הגישה התנגדות לתכנית בה ביקשה לשנות את הוראות התכנית והתשריט לצורך שמירה מיטבית על ערוץ נחל ציפורי וסביבתו. יתר על כן, וככל שההתניה נועדה לשיקום תוואי נחל ציפורי לא ברור מדוע קם הצורך בשיקום נחל ציפורי רק ביחס
--- סוף עמוד 43 ---
לשטח אליו אמור להיות מוסט תוואי נחל ציפורי על פי התכנית ולא מעבר לכך למרות שתוואי הנחל מגיע עד לנחל קישון. לפיכך, לא ניתן שלא להעלות ספקות ביחס לתכלית של שינוי תוואי הנחל.
134. יחד עם זאת, אין מחלוקת כי חלקות העותרים שלא נכללו בתחום האיחוד והחלוקה של התכנית סומנו בתכנית בייעוד פארק/גן ציבורי, אשר מסומן להפקעה. בהתאם לא ניתן לחלוק על כך, שהייעוד החדש המסומן בתכנית לחלקות העותרים מהווה ייעוד ציבורי שלא בהכרח מקיים קשר תכנוני מובהק ובלעדי עם מתחם האיחוד וחלוקה של התכנית. די בהקשר זה להפנות לעע"מ 6626/18 תעשיות אבן וסיד בע"מ נ' הותמ"ל (17/12/19) (להלן: "פסק דין תעשיות אבן וסיד"), שם נדונו טענות העותרת בדבר אי הכללת חלקותיה בטבלאות איחוד וחלוקה של תמ"ל שפרעם, ונקבע כי שטח בייעוד ציבורי דוגמת בית עלמין ו/או מסדרון אקולוגי הנדרש ברמה עירונית/אזורית וארצית, ואינו מקיים קשר תכנוני מובהק ובלעדי עם מתחם האיחוד וחלוקה של התכנית הרלוונטית, אין הצדקה להכניסו לטבלאות ההקצאה והאיזון.