עוד ציינה החוקרת כי טענת המתנגדים כי בשל מורכבותה של התכנית אין מקום לאשרה במסגרת חוק הותמ"ל ויש להעבירה למסלול סטטוטורי על פי חוק התכנון והבניה אינה נכונה. לעמדת החוקרת, לימוד מסמכי התכנית והליך התכנון מלמד כי מדובר בהליך תכנוני סדור במסגרתו פעל צוות מקצועי רב-תחומי במטרה לייצר תכנון מיטבי ולתת מענה לסוגיות השונות. מבחינה תכנונית צוין כי אין המדובר בתכנית בעלת מורכבות תכנונית או ביצועית ולכן סביר להניח שתהיה היתכנות למימושה בפרק זמן סביר בהתאם לדרישות החוק.
ב. הטענה כי התכנית עומדת בסתירה להוראות תמ"א 35 ותמ"מ 6 ולכן לא ניתן לאשרה.
המלצת החוקרת: לדחות את ההתנגדות.
החוקרת קבעה כי התכנית עומדת בתנאים של תמ"א 1/35, אשר שינתה את ההנחיות בקשר להרחבה של יישובים מיוחדים ובכלל זה ההרחבה של "יישובים לפיתוח מיוחד" כפי שמוגדר היישוב רכסים. צוין כי סעיף 8.2.2. לתמ"א 1/35 קובע כי מוסד תכנון רשאי לאשר תכנית הכוללת תוספת יחידות דיור ביישוב הכלול בלוח 3 במקרים מסוימים וביניהם מקרה שהיישוב שנקבע הוגדר כ"יישוב לפיתוח מיוחד".
לגבי הטענה כי התכנית סותרת את הוראות תמ"מ 6, צוין כי בהחלטת ההפקדה של התכנית מיום 04/12/19 נקבע כי הבינוי בתכנית הינו צמוד דופן ליישוב הקיים וכי
--- סוף עמוד 9 ---
"הוועדה השתכנעה כי יש צורך בתיקון תמ"מ זה". בהקשר זה צוין כי לותמ"ל סמכות מלאה על פי חוק לשנות את תמ"מ 6 כאשר סעיף 1.6 להוראות התכנית מציין את השינוי.
עוד ציינה החוקרת כי התכנית הקודמת שציינו המתנגדים – זב/244/מכ/754 שנדחתה על ידי הוועדה המחוזית בשנת 2013 היא תכנית שונה לחלוטין מהתכנית נשוא העתירה, וכך גם המציאות הסטטוטורית של התכניות שאושרו מאז שנת 2013 ועד היום. צוין כי התכנית שנדחתה שונה בגבולותיה ומטרותיה, בעיקר בהיבטים הסביבתיים שלה ובאופן שהיא מקימה אזור תעשייה בצמוד לשטחי מגורים. כך גם מבחינה קניינית ומבחינת היבטים תחבורתיים ואחרים, ואילו התכנית נשוא העתירה קובעת מגורים בגבולות אחרים ובאופי אחר, בצמידות דופן למגורים ולתכנית רסקו שאושרה במרץ 2020 והיא תואמת את תמ"א 1/35 שאושרה ביולי 2016.
ג. הטענה כי לא הוכח הצורך באזור תעסוקה כה נרחב באזור וכי קיים מלאי יחידות דיור למגורים, בנויות 2,216 יחידות דיור ומאושרות ערב התכנית 3,300 יחידות דיור.
המלצת החוקרת: לדחות את ההתנגדות.
החוקרת ציינה כי התכנון של התכנית משלב ראיה רחבה ברמה מקומית אזורית וארצית, ופועל גם לקידום צרכים לאומיים, לאור מצוקת הדיור, בפרט בקרב האוכלוסייה החרדית. צוין כי הליך התכנון היה מונחה בין השאר משיקולים חברתיים סביבתיים וכלכליים שיאפשרו איזון בכלל המרחב. עוד צוין כי סעיף 4(ג) לחוק קובע כי התכנית תכלול הוראות "לעניין שימושים לתעסוקה או מסחר הנדרשים לרשות המקומית שהתכנית חלה בתחומה בשל ההשלכות הכלכליות הנובעות ממנה". בהקשר זה צוין כי לצד הגידול המואץ של האוכלוסייה המחייב תוספת של יחידות דיור הנדרשות גם בשל צרכים ארציים, הוקצו שטחי תעסוקה ומסחר שנקבעו בהתאם לבדיקה הפרוגרמתית ולרצון לשמור על החוסן הכלכלי של היישובים ולשפר את איתנותם הכלכלית כדי לאפשר להם לתת שירותים מיטביים לתושבים. לעמדת החוקרת, התכנית בעלת פוטנציאל גדול להתפתח כמקום אטרקטיבי בשל המיקום ורמת הנגישות הגבוהה המתוכננת של אמצעי התח"צ המתוכננים באזור, כך שישנה סבירות גבוהה לביקושים גדולים בכל שימושי הקרקע השונים, שישמשו חלקם לתושבי היישובים וחלקם לבאים בשעריהם.