176. לאור האמור, לא מצאתי להתערב בהחלטת הותמ"ל לאמץ את המלצת החוקרת לדחות את בקשת העותרת לשחזור זכויות, ודין טענות העותרת בעניין זה להידחות.
177. העותרת טענה בנוסף, כי אופן הקצאת מגרשי התמורה במסגרת תחום האיחוד וחלוקה מבטא אפליה מגדרית, לאור העובדה כי בעלי זכויות בחלקה 12 שהם תושבי אבטין וכן העותרת קיבלו מגרשי תמורה בייעוד מסחר ותעסוקה, הממוקמים מצפון לכביש 762, ואילו מגרשים בייעוד למגורים הממוקמים מדרום לכביש 762, הוקצו לתושבי רכסים.
178. במסגרת תכניות איחוד וחלוקה נדרשים מוסדות התכנון לפעול כאמור על פי האמור בסעיף 122(1) ולהקצות את מגרשי התמורה קרוב "ככל האפשר" לחלקת המקור. כמו כן, תקנה 7 לתקנות איחוד וחלוקה קובעת כי בעריכת טבלאות ההקצאה יפעל מוסד התכנון ככל הניתן, להפריד שותפויות במקרקעין ולהקצות ככל האפשר, מגרשים לבעלות יחידה. קביעה זו מתיישבת גם עם הוראת סעיף 121(2) לחוק התכנון והבניה אשר קובע כי חלוקת המגרשים בין בעליהם יכולה להיות למגרשים בבעלות משותפת או למגרשים בבעלות נפרדת. יחד עם זאת, וכפי שצוין בעת"מ 17308-01-21 סעיפים אלה מנוסחים באופן שמותיר למוסדות התכנון שיקול דעת שנחוץ למוסדות התכנון לצורך מימוש מטרות התכנון שקידומו מבוקש.
--- סוף עמוד 55 ---
179. בענייננו, העותרת כאמור בעלת זכויות בחלק מחלקה 12 שהינה חלקה רחבת ממדים שכוללת בעלים רבים. במסגרת טבלאות האיזון וההקצאה קיבלה העותרת את מגרשים 500 ו-501 בייעוד מסחר ותעסוקה בבעלות יחידה, אשר נמצאים בצד של היישוב אבטין. אכן צודקת העותרת כי נימוקים לפיהם העותרת בעלת זיקה הדוקה יותר ליישוב אבטין מאשר ליישוב רכסים, אינם נימוקים תכנוניים ובוודאי לא עניינים שמכוחם ניתן להצדיק את אופן ההקצאה של המגרשים. יחד עם זאת, במכלול הנסיבות, לאור מטרותיה של התכנית שנועדה להרחבת אזורי המגורים של רכסים, ומשאין מחלוקת כי הקצאת מגרשי התמורה לעותרת במצב היוצא נעשתה במסגרת חלקת המקור (חלקה 12), כך שלא ניתן לקבוע כי הופר במקרה זה כלל הקרבה, ובהינתן שלא עלה בידי העותרת להוכיח כי נגרם לה נזק מקבלת מגרשי תמורה בייעוד מסחר ותעסוקה ולא בייעוד מגורים, ובפועל עולה כי מצבה של העותרת הוטב בעקבות ההשבחה שהתקבלה בעקבות התכנית, סבורני כי אין מקום לקבל טענת העותרת ביחס לאופן הקצאת מגרשי התמורה.
180. העותרת טענה כי מגרשי התמורה שהוקצו לה בייעוד מסחר ותעסוקה יקשו עליה כאדם פרטי לממשם יחסית למגרשי בייעוד מגורים שקל יותר לממש. טענה זו נטענה על ידי העותרת בעלמא , ללא שהובאה על ידה כל תשתית עובדתית או ראייתית תומכת. מכל מקום, ההחלטה על הקצאת המגרשים וייעודם הינה החלטה תכנונית, שמאית ומקצועית שככלל ובהעדר פגם בולט היורד לשורשו של עניין, בית המשפט אינו נוטה להתערב בה. לאור האמור, דין טענה זו של העותרת להידחות.