--- סוף עמוד 12 ---
"הלכה מושרשת היא שבית משפט זה אינו 'מתכנן על' ואינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של מוסדות התכנון הפועלים על פי חוק, בשיקול דעתו. לפיכך התערבות בהחלטות מוסדות התכנון תיעשה במשורה, ורק באותם מקרים שבהם יתברר כי נפל פגם מהותי במעשה המינהלי, כגון חוסר תום לב, ניגוד עניינים ומשוא פנים או אם יימצא כי החלטת התכנון שהתקבלה היא בלתי סבירה באופן קיצוני. כך בכלל, וביתר שאת כשמדובר בהחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, היא מוסד התכנון העליון, במליאתה".
34. הדברים מקבלים משנה תוקף, שעה שמדובר בעתירה המופנית נגד החלטת מוסד תכנון בכיר הוא הותמ"ל, אשר החוק הקנה לו את כל הסמכויות והתפקידים של המועצה הארצית. ראה: סעיף 8(א) לחוק. בהקשר זה נקבע בפסיקה זה מכבר כי המועצה הארצית לתכנון ולבניה הינה גוף התכנון העליון, לה הסמכות והידע הדרושים לקביעת הנחיות תכנוניות מקצועיות. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בעע"מ 9057/09 איגנר נ' השמורה בע"מ (20/10/10):
"אכן, הכלל לפיו אין בית המשפט מחליף את שיקול דעתן המקצועי של רשויות התכנון בשיקול דעתו חל על כל מוסדות התכנון, אך הוא חל ביתר שאת על החלטת גוף התכנון העליון – המועצה הארצית – שניתנה ברוב משמעותי. שהרי במסגרת הביקורת השיפוטית בית המשפט נותן 'משקל וחשיבות למאפייניה המוסדיים של הרשות העומדת לביקורת. הוא מביא בחשבון את טיבה ומהותה של אותה רשות. הוא מביא בחשבון את תפקידה של רשות זו ואת מעמדה במערך המשטר הדמוקרטי'".
35. על יסוד האמור, ייבחנו להלן טענות אפרת כנגד אישור התכנית.
הטענה כי התכנית מפרה את הוראות תמ"א 35 ותמ"מ 6
36. לטענת אפרת התכנית אושרה בחוסר סמכות, מאחר והיא אינה תואמת את הוראות תמ"א 35 אליה כפופה כל תכנית שמקודמת מכוח חוק הותמ"ל. בהקשר זה טוענים אפרת כי התכנית אינה מאשרת בינוי "צמוד דופן" ואינה עומדת בחריגים הקבועים בסעיף 6.1.3 לתמ"א 35. דין טענה זו להידחות ולו מן הטעם כי מדובר בסוגיה תכנונית שנבחנה על ידי החוקרת והותמ"ל שהינם הגוף המקצועי האמון על הנושאים התכנוניים ואשר מצא כי התכנית תואמת את הוראות תמ"א 35. יחד עם זאת, ובבחינת למעלה מן הצורך, יצוין כי דין הטענה להידחות גם לגופה, שכן לא עלה בידי אפרת להצביע על טעות היורדת לשורשו של עניין בקביעת הותמ"ל כי התכנית אינה חורגת מהוראות תמ"א 35 ותמ"מ 6 באופן המחייב התערבות. להלן ארחיב.